את הטענות נגדו בעניין הזנחת המגזר העסקי והצמיחה במשק יכול היה שר האוצר משה כחלון לארוז ולהשליך לים: חברת הדירוג הבינלאומית פיץ' שיפרה לפני שבועיים את דירוג האשראי של ישראל והרעיפה מחמאות על ניהול הכלכלה. למרות כל הביקורות נגדו, הטענות על פופוליזם, הזנחת המגזר העסקי, חוק שכר הבכירים ומה לא, חברת הדירוג הבינלאומית שיפרה את הדירוג לחיובי, ומשם הדרך לקפיצת מדרגה נוספת מהרמה הנוכחית (A) נראית קצרה.
דירוג האשראי שופר למרות הטענות שישראל הפכה למקום לא נוח למשקיעים ועוינת את המגזר העסקי. במקביל, שר האוצר מוכן לצאת אלי קרב ולהתמודד עניינית עם הביקורת המוטחת בו, במיוחד מהמגזר העסקי. הוא מסכם שנה, מודה שהופתע מההישגים וטוען שמדובר בשנה מוצלחת מבחינת קידום האג'נדה שהציב בבחירות האחרונות.
"כפרלמנטר ותיק אני יודע שקשה מאוד להעביר בכנסת יוזמות חקיקה", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מעריב־סופהשבוע". "לכן אני מופתע מההצלחה. בנוסף לתקציב, חוק ההסדרים, העברת הסמכויות ממשרד הפנים אלי בתחום הנדל"ן, זכיתי לתמיכה גורפת מקיר לקיר הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה על רפורמות וחוקים כמו שכר הבכירים. היו בדרך מאבקים קשים וניסיונות סחטנות אבל בסופו של דבר הצלחנו".
כחלון משופשף מספיק כדי להבין שאת הכסף סופרים רק במדרגות. אלה שקדמו לו, כמו יאיר לפיד, יובל שטייניץ או אפילו רוני בר־און, התרסקו כשניסו להעביר תקציבי גזירות או יוזמות חקיקה ללא שיתוף ההסתדרות. כחלון למד את הלקח, והוא מצטייר כשר אוצר שאוהב לחלק, ומי אינו אוהב לקבל? על הדרך הוא מתבדח לפעמים על חשבון המגזר העסקי, אלא שלא אחת הבדיחה היא על חשבוננו. בחרתי להתחיל את השיחה בפן הפוליטי האקטואלי, הנוגע לדיבורים על הרחבת הממשלה.
כחלון מתחבר לצורך הזה ומגלה שרק לפני ימים אחדים נפגש עם נתניהו בניסיון לשכנע אותו להרחיב את הממשלה, ואתמול הם נועדו לפגישה נוספת בעניין התקציב הדו־שנתי. "קיימים מתחים גדולים בחברה הישראלית, גם בנוגע ליחסים מול העולם. בסיס הסכמה רחב ככל האפשר ישפיע לחיוב גם על אזרחי המדינה, ואת זה הסברתי לראש הממשלה. צריך לחתור ולא להתייאש מהאפשרות להרחיב את הממשלה למרות הקשיים.
"אני משוחח עם ליברמן ומשם לא תגיע הישועה, וגם לא מלפיד. האפשרות היחידה היא המחנה הציוני. נכון שטכנית הקואליציה הנוכחית יכולה להחזיק מעמד עד נובמבר 2019, אבל יהיה קשה לתפקד ויהיו מהומות. קשה להמשיך כך עם הממשלה. אתה שואל מה יקרה? קשה מאוד לדעת. כל הזמן יש שיחות. אני עדיין לא התייאשתי".
סוגיית הנהגת התקציב הדו־שנתי היא אחד הנושאים הפוליטיים הבוערים והשנויים במחלוקת בין נתניהו לכחלון. בפגישה שנערכה כאמור אתמול, חזר כל אחד מהצדדים על עמדתו. בסיומה הוחלט לזמן לתחילת השבוע הבא ישיבה לשמיעת עמדתם בסוגיה של אנשי המקצוע ובראשם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג.
# # #
שר האוצר נשמע פייסני יותר. הביקורת שקיימת כלפי בנק ישראל או המגזר העסקי נחלשת. גורמים בסביבתו מעריכים שאין לו אינטרס לנטוש בעיתוי הנוכחי את הממשלה. מחירי הדיור, תמצית יוקר המחיה, לא רק שלא יורדים, אלא אף ממשיכים לעלות. הרפורמה בבנקאות עדיין לא הושלמה ובתחום המזון הדעות חלוקות.
נכון שהמשק במצב טוב והאבטלה נמוכה מאוד, אבל עם זה לא הולכים לבחירות. נראה שבתוך שנה מהיום יתאפשר לשר האוצר להתהדר ברשימת מכולת שאותה יוכל להציג בפני הבוחר. כמי שיודע עם מי יש לו עסק וצבר "שעות ביבי" כמעט יותר מכל פוליטיקאי אחר, הוא עדיין גורם לו להזיע, לחזר אחריו ולא לקחת אותו כמובן מאליו.
"ב־2016 העלינו את יעדי תכנון הדירות ל־100 אלף ו־55 אלף מיועדים לשיווק. אלה מספרים שלא היו אף פעם. בפרויקטים של 'מחיר למשתכן' בעפולה ולוד הטרקטורים כבר עלו על הקרקע. מיטב הקבלנים מתחרים על הפרויקטים. ב־2015 54 אלף דירות קיבלו טופס 4 וחיבור לחשמל. בשנת 2016 מתוכננים 62 אלף חיבורים. אם ב'מחיר למשתכן' נגיע למסה קריטית של כ־25 אלף דירות עד סוף 2016 לפי התכנון, תהיה לכך השפעה על המחירים בכל השוק".
"בשלושה דברים שתלויים זה בזה עדיין אין הסכמה: האם ויזה כאל תופרד מדיסקונט, מי יפקח על חברות האשראי ולמי יותר להנפיק כרטיסי אשראי. אלה נושאים לא דרמטיים, ואל תבקש ממני לספר לך את עמדתי איך הולך להיות סוף הסרט. בכל מקרה, כבר אפשר לדבר על התוצאות הצפויות: הורדת חסמים, הכנסת בנקים חדשים לתחרות, הורדת מחירי האשראי והעמלות. תהליך החקיקה של הרפורמה יחל כבר במושב הנוכחי של הכנסת. לא נחכה יותר".
# # #
בוא נדבר על שוק התקשורת והסלולר שזה הבייבי שלך. מה יקרה עם גולן טלקום אחרי שהממונה לא אישרה את המיזוג? האם מחירי הסלולר יעלו?
"לא יקרה שום דבר. עמדת האוצר הייתה ועדיין נשארה שגולן יכולה לפעול בדרך של שיתוף אתרים עם חברה אחרת. אבל זה עניין של הבעלים להחליט מה שיקרה. אני מעריך שגולן תמשיך לפעול במתכונת דומה לזו שהייתה עד היום. אתה שואל אם תעריפי הסלולר יעלו ואם אינם מוגזמים כלפי מטה, אז אני אומר שלא התערבתי בעבר ואין לי כוונה להתערב. הכוונה הייתה לייצר בשוק הסלולר תחרות כדי שהמחירים יירדו. בכמה הם יירדו - לא חשבתי על כך. זה עניין של הבעלים לקבוע את המדיניות העסקית ומדיניות התעריפים, ואני מאמין שאף אחד לא רוצה להפסיד. ללקוחות מומלץ לבדוק כל הזמן טוב טוב את החשבונות שלהם ושכל חברה תעשה את הקלקולציות שלה".
"ממוצע הצמיחה ב־OECD הוא כ־3%, ובעולם כבר מבינים שצריך להתרגל לסדרי גודל של צמיחה נמוכים מכפי שהיו בעבר. אנחנו, במשותף עם בנק ישראל, חושבים כל הזמן כיצד לסייע לתעשייה ולמגזר העסקי. אני מנסה לחשוב ובאמת לא מוצא דברים שעשיתי נגד המגזר העסקי".