השאלה היא מה בוער לנתניהו, והתשובה היא הכובע שעל ראשו. אחר שגנב את דעתם של כל מנהיגי העולם, הוא מבין שהאש אוחזת בו עצמו. בסוף מאי מתחילה להתגלגל היוזמה הצרפתית במקביל לפנייה של אבו מאזן לאו"ם וחשכת ענני הסופה של אובמה מתחילה להתקדר עד כדי חשש שהווטו האמריקאי שימנע הקמת מדינה פלסטינית לא מובטח. מאחר שנתניהו אינו מסוגל לקיים את הבטחותיו למנהיגי העולם, הוא מנסה להרחיב את הממשלה כדי לקבל פסק זמן נוסף. אומרים שמדובר במלכודת דבש של נתניהו ובהימור כושל של הרצוג. הוא לפחות מקריב את ראשו שלו.