לפי הפשרה שהושגה ועד שימונה ראש למל"ל יהיה מעתה נגל (בישראל הזמני הופך לרוב לקבוע) המתדרך הלאומי של הקבינט. במקביל הקים ראש הממשלה ועדה בראשות ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידורור שתבחן את כל הסוגיה ותחליט אם למנות מזכיר צבאי מיוחד לקבינט.
במדינה מתוקנת לא היה בכלל צורך לשקול את הדברים. בוודאי ששרי הממשלה בכלל וחברי הקבינט בפרט שמקבלים החלטות של מלחמה ושלום, של חיים ומוות, צריכים להיות מעודכנים, מתודרכים ולשלוט בחומר. ולשם כך הם זקוקים ליועצים מומחים. אך בישראל הכל כמעט נעשה באיחור ועקום. המובן מאליו הוא יוצא דופן וחריג. הכול מונע מיצרים. והכול פוליטי ואישי.
וכך בזכות הפשרה, יושבע ח"כ אביגדור ליברמן לשר הביטחון והקואליציה תורחב. לא שהיה ספק שתושג פשרה. אין מפילים ממשלה על דרישה, גם אם היא צודקת, למנות מזכיר צבאי לקבינט ולשפר את תהליכי ההכנה והתייעצות של חברי הקבינט . המקח וממכר הקואליציוני בין ראש הממשלה לשר החנוך היה משחק פוליטי מכור. זה היה משחק של כוחנות, של כיפוף דיים ואגו ולא ויכוח על מהות.