אין זאת אלא שכל אותם הפרשנים, העיתונאים ובעלי הטורים המעמיסים עלינו משברים רצופים אינם מתארים מציאות, אלא כותבים ומלהגים מהרהורי לבם. אולי אין זו סקירה, אלא תפילה? מי שרוצה שהימין יסתלק מן השלטון - מדמיין משברים. מי שמייחל לנפילתו של נתניהו - מצייר התרסקויות ושברים. מי שניזון מהקרן לישראל חדשה או מעריץ את עפר רגליה - מייחל לשבירתה של ישראל הקיימת, והקמת חדשה, אחרת, על חורבותיה. ומה יכול לזרז חורבן כזה יותר ממשבר איום ונורא? הרי זוכרים אנו את “עולם חדש עלי חורבות עולם ישן נקימה” שזימרו לנו הקומוניסטים.
ואם המשבר מזכיר משטרים אפלים - אפילו עוד יותר טוב. ד