נניח שהיו בחירות והימין ניצח ברוב מוחץ. נניח שגם בסקרים היה עולה שהציבור הישראלי שבר חזק ימינה, שהוא אינו מאמין בפתרון שתי מדינות לשני עמים, שאין לו אמון בכך שהערבים יכבדו הסכם כלשהו שייחתם בינינו לבינם, ובכלל הוא ציוני יותר, מחובר יותר לארץ ישראל וחסר סבלנות כלפי גורמי שמאל שמנסים לעוות את המציאות וללכת נגד רצון הבוחר, ועוד במימון אירופי. סתם, רק נניח.
משום שדעת הקהל האמיתית, הדמוקרטית, רצון הרוב, אינה נר לרגליך, ואתה מוכן לדרוס אותה ואת הציבור המאמין בדרך הפוכה משלך, ומכיוון שאתה לא בעמדת כוח מדינית, תיאלץ להשתמש במניפולציות. לך שכור קופירייטר מבריק שימציא לך שם לעמותה, כזה שיפרוט על נימי הנפש הלאומיים ויטעה את הציבור לחשוב שאתם באותו צד. לדוגמה: התנועה להצלת ירושלים היהודית. תכין לוגו יפה בכחול ותכלת, מגן דוד למשל, ורוץ קדימה, חמוש שקרים, סילופים ומניפולציות.
רמון גם נהנה להפחיד אותנו מפני הרחם הפורה במיוחד של האישה הערבייה, אך גם זה לא נכון. על פי המחקר של מאיה חושן ומיכל קורח "על נתונייך, ירושלים", נכון לשנת 2008, שיעור הפריון של האישה היהודייה בירושלים זהה לשיעור הפריון של האישה הערבייה. אבל למה לערבב מציאות עם חלומות?
באתר התנועה מסבירים ש"עושים מאמץ עליון להתחיל ממשהו גם כשיודעים שזה לא מהלך אופטימלי". כלומר, בואו ננסה. מקסימום לא יצליח. כמו תוכנית ההתנתקות למשל. אבל ירושלים היא לא גופה שבאמצעותה לומדים סטודנטים לרפואה לנתח. אין לנו אחרת, ולא ניתן לקומץ מהשמאל הקיצוני לעוור אותנו בססמאות שקריות. הציבור חכם יותר מכל אלה.
המאמר נכתב בהשראת נייר עמדה של עמותת "לביא"
התרעות פיקוד העורף