מועד ב': אורי צבי גרינברג ומעמד הר סיני החדש

אחרי צאתם ממצרים, בני ישראל קיבלו על עצמם את התורה בלי לדעת, בלי להבין. אך כיום לא כופים עלינו דבר: מי שרואה עצמו כישראלי ולא כיהודי, אולי לא יהיה שותף

פרופ' אריה אלדד צילום: ללא קרדיט
אורי צבי גרינברג
אורי צבי גרינברג | צילום: לע"מ

במוצאי שבת, ערב חג שבועות, יתכנסו רבבות באלפי בתי כנסת ובתי מדרש וסתם דירות ובתים ואולמות לתיקון ליל שבועות. ללמוד תורה, ותורה שבעל פה, ומדרש ואגדה, כדי לזכור ולהזכיר כי שבועות הוא חג מתן תורה. זוהי תופעה הולכת ומתפשטת. ואם יסתבר שאיננה רק גל אופנתי חולף, אלא משקפת רצון אמיתי גם בקרב חילונים להכיר את המקורות הרוחניים והתרבותיים של היהדות - זה עשוי להיות תיקון אמיתי. תיקון של הקלקול שאירע במעמד הר סיני. שהיה "מתן תורה" ולא "קבלת התורה".

במסורת "החוצפה" היהודית מימי אברהם אבינו, שידע להתווכח  ולהתמקח עם אלוהים משום ששלח את מלאכיו להשמיד את סדום, ואומר אברהם לאלוהיו "האף תספה צדיק עם רשע?... השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" - כך גם לוי יצחק בשירו של אצ"ג. הוא אומר לאלוהיו כי אל לו לחשוב שעם ישראל ימשיך להיות נאמן לתורת ישראל גם אחרי ההשמדה, כפי שנותרו נאמנים אחרי כל הפורענויות בהיסטוריה. הפעם, אומר ר' לוי יצחק, הפעם הם רוצים להבין לאן כל זה מוביל. מה התוכנית. ואם לא יבינו - הוא מאיים - לא ימשיכו ללכת בדרך הדורות של העם היהודי. הם יתפזרו. ייעלמו. לא יהיה יותר עם יהודי בעולם.

ואולי אנו מבינים עתה למה היה צורך בכפייה במעמד הר סיני. הרי חכמולוגים היו לנו גם אז. ואם לא היו מכריחים את כל העם וכופים עליהם מתן תורה - חצי מבני ישראל היו מתחמקים, שבים לעבודת אלילים, שבים למצרים. והיום צאצאיהם שבים לגרמניה, שבים לסגוד לעגל הזהב. אבל אלה שנשארים, שמקבלים בהסכמה, על דעת המשמעות, על דעת הגורל ההיסטורי של העם היהודי - הם אלו שיבנו כאן את הבית השלישי.

תגיות:
יהדות
/
אורי צבי גרינברג
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף