שתי מדינות לשני עמים, זועקות הכותרות בעיתונים. נתניהו מצהיר על מחויבותו לתהליך המדיני, מסבירים מומחים באולפנים. ושוב נתניהו מכה ושוב העיתונאים הולכים כצאן אחר התרגילים הפוליטיים של הרועה. לא תמה פרשת מינויו של ליברמן לשר ביטחון, והופ, פרשה חדשה־ישנה. שוב שרה נתניהו מככבת. ומיד עוד פרשה: נתניהו־מימרן.
העובדה שהבית הלבן מודיע על אי הגדלת הסיוע הביטחוני לישראל תופסת כותרת ליום או יומיים. נתניהו מפציץ שוב בדרכו הבטוחה: הכחשה גורפת. התקשורת מתעתעת. ישראל תקבל סיוע רב יותר. אין שחר להודעת הבית הלבן. כמה זמן מעמיקה התקשורת בסוגיה “שולית” זו לחיינו? אייטם בקושי.
אומר כך: לדאבון לבי, חלק גדול של העיתונאים הפכו לפודלים של נתניהו או לשופרו, שבעזרתם הוא מסית ומשלהב את הרוחות. הם מתמסרים לתורת הספינים וכך חוטאים לתפקידם. ראוי מאוד שגם עיתונאים יעשו חשבון נפש אמיתי.
התרעות פיקוד העורף