המהלך שמובילה שרת המשפטים איילת שקד, לחשיפת הפרוטוקולים והמסמכים שנאספו בוועדות החקירה להיעלמות ילדי תימן, הוא חשוב וראוי, ויפה שעה אחת קודם. כל עוד חיים בינינו אנשים שניתן להקל במעט על כאבם האישי, חובתנו לתמוך במהלך. עם זאת, המהלך עלול להביא לעידוד השבטיות והניכור בין ה"שבטים", וזאת בעידוד אנשי ציבור ופוליטיקאים, ויש להיזהר ממנו.
"אדם ורטה הוא נכדה של נתיבה בן יהודה, פלמ"חניקית מיתולוגית וממחדשות השפה העברית המדוברת. אביה של נתיבה ורב־סבו של ורטה היה ברוך בן יהודה: מנהל גימנסיה הרצליה, מנכ"ל משרד החינוך וראש חבר השופטים האגדי של חידוני התנ"ך... מצד האב, ורטה הוא נינו של הסופר והמחנך שלמה צמח, מהאידיאולוגים הבולטים של העלייה השנייה וחברו הקרוב של דוד בן־גוריון בתקופת היישוב". משגב ממשיך בייחוס המשפחתי של ורטה ואז מוסיף בעדינות מתנשאת: "לא ארחיב כרגע בנוגע האקלים המשפחתי שהצמיח את ספיר סבח, התלמידה שהוציאה לדרך את מסע השיסוי נגד המורה שלה".
הפוליטיקאים לרוב יודעים לנצל את התכונה האנושית שמחלקת את העולם ל"אנחנו" ו"הם", ומלבים את השבטיות כדי להשיג רווח פוליטי. הפעם האחריות של כולנו - כולל הפוליטיקאים - היא לפתוח את הפצע בלי להעמיק אותו; למצוא תשובות לשאלות הכואבות ויחד עם זאת לא להפוך את העיסוק בפרשה לפסטיבל של שנאת אחים; ובמקום להמשיך במסע של האשמת האחר, לעשות סיבוב פרסה ולנסוע יחד קדימה.
התרעות פיקוד העורף