יעלון עצמו היה האיש המרכזי בהגעה להבנות עם האמריקאים. בהודעה שהוציא לתקשורת בתחילת חודש נובמבר אשתקד, סיפר יעלון כי סיכם עם מקבילו האמריקאי, אשטון קרטר, את כלל סעיפי הסכם הסיוע. "הגעתי לשיחות עם מזכיר ההגנה לא רק על ההווה, אלא אל מעבר לעשור", סיפר יעלון בזמנו, "אנחנו דנים היום על העשור הבא, כי העשור הנוכחי בו תקצבנו בעשרה מיליארד דולר, עומד להסתיים ודבר אחד ברור: הסיוע לא יוכל לעמוד על אותם המספרים כי ברור שיש צורך ביותר ממה שניתן היום. בעצם הנושא סוכם".
בשבוע שעבר, בשיחה עם כתבים צבאיים בדאלאס טקסס, אמר השר ליברמן כי "נושא הסכם הסיוע האמריקאי בכלל לא חונה אצלו". לדבריו, כשהוא הגיע למשרד הביטחון הוא גילה זאת כעובדה מוגמרת, שנושא ההסכם מטופל על ידי ראש הממשלה, המל"ל והמקבילים בממשל אובמה בהובלתה של היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס.
מה שמפתיע הוא שעל פניו נראה שהנושא לא כל כך מטריד את ליברמן. לשאלת מעריב השבוע בשבוע שעבר בארצות הברית, ליברמן לא יצא מגדרו כדי להיאבק על הסמכויות לטפל בנושאים הבוערים. אולי בגלל רצונו להיכנס לתפקיד בשקט ולסיים את החפיפה ואולי כי בדרך למשרד הביטחון, הסכים לקבל עליו את גזירת ראש הממשלה שמשאיר אותו בצד בנושאים בוערים אלה.