לפני 20 שנה, באוגוסט 1996, החליטו מנחם דגלי (מפקד סיירת מטכ"ל) ויצחק ג'יבלי (“ג'יבלי הקטן"), מאנשי יחידה 101, להקים פרלמנט בחצר ביתו של אבי בנדר - באותם ימים בעליו של “הדרן", משרד למכירת כרטיסים. בנדר, נכה צה"ל מפעולת התגמול בקלקיליה (1956) מארח מאז בחצרו את הפרלמנט, שבימיו הראשונים מנה כ־20־30 אורחים ולימים גדל והתרחב והפך, בימים הטובים שלו, למוסד שהתארחו בו קרוב ל־100 נשים וגברים מכל שכבות האוכלוסייה. הפרלמנט הזה היה לשם דבר בארץ ובעולם, וזו לא קלישאה.
חוץ מהחברים שנפטרו, לקו כמה מחברי הפרלמנט במכות בריאותיות שגרמו להם להיעדר משולחן השבת. כעת, כשהנשיא מושק'ה הלך, לא נוכל לשמוע יותר על הרומנים שלו עם סופיה לורן, בריז'יט בארדו ואליזבת טיילור, לא נשמע יותר את הסודות הכמוסים שסיפרו לו בן־גוריון, בן צבי, בגין, שמיר ודיין, ולא נתענג יותר על סיפוריו של מושק'ה בנושאי הבגידות והתככים של החברה הגבוהה, אירועים שבכולם הגיבור היה כמובן מושק'ה עצמו.
בשבת נשב סביב השולחן ונעלה את זכרו של המנוח הטרי. כהרגלנו בתקופה האחרונה, גם הפעם נרים כוסית לחיי המתים, שאליהם הצטרף אחד טרי, נשיא השולחן, האיש והאגדה מושק'ה אידלסון זצ"ל.
2
למזלך, יש לך גב רחב ומוצק בדמות הרמטכ"ל גדי איזנקוט, אבל הגב הזה רחוק ממך, אז פשוט תיזהר, תפקח עין, תהיה ערני ואל תהסס לירות גם אם זה שיאיים עליך או ינסה לפגוע בך הוא יהודי.