אבל לדוחות הללו אין שום משמעות אופרטיביות ומחייבת והם אינם חורגים מהתחום ההצהרתי. אם כך, מדוע ראש הממשלה, שאיננו נרתע בדרך כלל ממהלכי התרסה מול הבית הלבן, כל כך נבהל וחרד מהדוח הצפוי של גוף בינלאומי חסר שניים? קשה להבין. ובנוסף לכך, גם אם קרי היה מוכן לנסות ולרכך את הדוח, ספק גדול אם היה מצליח. לרוסיה, שהיא אחת מארבע צלעות הקוורטט, יחסים מעורערים עם ארצות הברית, וקרוב לוודאי שהיתה דוחה את פניית קרי. הצלע האחרת, האיחוד האירופי, אינה נמצאת בדיוק במצב רוח של התפייסות עם ארצות הברית. וזה מותיר אותנו עם האו"ם, הצלע הרביעית, שלא מעז לעשות משהו שאיננו מקובל על רוסיה ואירופה.
אז מה כן נותר? צילום משותף של ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ האמריקאי קרי, על רקע דמדומי הממשל הנוכחי בוושינגטון. גם לצילום כזה ערך מפוקפק אך מיוחד בעיניי אלה המודעים לאופי היחסים, יותר נכון להיעדרם, בין ראש הממשלה לצמרת הממשל בוושינגטון.