אחריות מול הציבור היא לא לבלבל לו את המוח עם אפשרויות דמיוניות שהייתי רוצה, אבל אינן. לחלום על הסכם אחר זה בדיוק ההפך מלקיחת אחריות. ברור שההסכם רחוק מלהיות מושלם, אבל הבחירה היא לא בין ההסכם הזה לבין הסכם אחר, אלא בין פיוס לסכסוך. אחריות של שר, ובמיוחד של שר בקבינט, היא להניח למראית העין ולניצול ההזדמנויות הפוליטי ולהתעסק במהות. להתנגד זה קל, בעוד שלהיות שקול זה לדעת מה המחיר של כל החלטה, לעדכן בכך את הציבור ולעזוב את התעמולה עד הבחירות.