עד כמה שידוע, מערכת הביטחון ממשיכה לדגול בגישה שיש לעשות מאמץ גדול כדי לבדל בין המפגעים לבין שאר האוכלוסייה ולא להכביד על חיי השגרה שלה באמצעות ענישה קולקטיבית, כפי שהיה בדיכוי האינתיפאדה השנייה לפני עשור וחצי. אם ליברמן, שמאז שנכנס לתפקידו נראה שהוא מאמץ את עמדת צה"ל, לא ישנה גישה זו, סביר להניח שהכתר יוסר תוך זמן קצר.
למעשה אירועי היומיים האחרונים לא חורגים ממאפייני גל האלימות הנוכחי. מדובר בטרור של בודדים, רובם צעירים, שאין להם שיוך ארגוני, כשאזור חברון שידוע כריכוז גדול של תומכי חמאס ובית גדול של כמה ארגונים סלפיים-ג'יהאדיסטים קטנים מועד לפורענות. או כמו בפיגוע בנתניה - מעשה ידיהם של שוהים בלתי חוקיים בישראל.
גם בקבינט ובמיוחד בצה"ל ובשב"כ יודעים שאין פתרונות קסם. כל עוד המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית לא מתחדש ואין תקווה לשינוי ולאופק מדיני, ממשלת נתניהו אינה מעוניינת בכך והרשות הפלסטינית של אבו מאזן נמנעת ממהלכים דומים - ימשך הטרור בגלים עולים ויורדים ובתדירות משתנה.
דובר מגן דוד אדום מפרסם מעת לעת נתונים על מספר הנפגעים באירועי הטרור. מאז החל הגל לפני עשרה חודשים נהרגו 41 ישראל וזרים ויותר ממאתיים פלסטינים (בתאונות דרכים ב-2015 נהרגו 357 בני אדם) האם זהו מספר קורבנות "נסבל", ששני הצדדים מצליחים לפי שעה להסתגל לו ולהמשיך בשגרת יומם? נראה שאכן שני הצדדים מוכנים לשלם את המחיר הזה כדי להמשיך בסטטוס קוו. הבעיה היא כפי שראינו גם בסוף השבוע שכל אירוע טומן בחובו פוטנציאל להסלמה ולהתדרדרות שיכולים לצאת מכלל שליטה ולהתפתח לעימות רחב יותר. הרבה יותר רחב, עדי כדי מלחמה.
התרעות פיקוד העורף