מתוקף תפקידה כנשיאת העליון, נאור היא שבסמכותה לקבוע כי ההחלטה שהתקבלה בהרכב של שלושה שופטים, תידון פעם נוספת בהרכב של חמישה שופטים או יותר. הנשיא, או שופט אחר שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה, אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת שלו, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
לצורך כך העלו באי כוחו של זדורוב את הטענה, כי הכרעת הדין בעניינו בעליון סתרה את מה שמכונה "הלכת מצגורה". ניקולאי מצגורה הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח חברו באתר בנייה ביפו, בעיקר בהתבסס על טביעות הנעליים שנמצאו בזירה. בערעורו לבית המשפט העליון, קיבלו השופטים את טענתו, כי יש לתת לראייה בדמות טביעת נעל משקל אפסי, בשל בעיות מדעיות. עם זאת השופטים העירו כי אין לשלול קבילותה של ראייה זו באופן גורף, אלא לבחון כל מקרה לגופו, והרשיעו את מצגורה על סמך ראיות אחרות.
נאור קבעה כי ההחלטה בעניינו של זדורוב אינה סותרת את הלכת מצגורה וציינה כי ממילא טביעת הנעל אינה הכרחית לצורך הרשעתו. את יתר טיעוניו של זדורוב דחתה מהטעם, שהם נידונו כבר בערכאות קודמות ואינם מצדיקים קיומו של דיון נוסף.
השופטת נאור הוכיחה שוב כי בתי המשפט אינם מושפעים מסערות ציבוריות ומסיקור תקשורתי מסיבי וכי זדורוב הוא רוצח. כעת נותר לזדורוב מוצא אחד ויחיד: בקשה לקיים משפט חוזר. אך לצורך כך, יהיה עליו להציג ראיות חדשות לחלוטין, שבית המשפט טרם דן בהן. מאז קום המדינה הוגשו בסך הכל 29 בקשות למשפט חוזר, מתוכן זוכו 21 נאשמים. אך יש לזכור כי במרבית המקרים מדובר בעבירות קלות ולא בסוגיות רצח.