הבר סגור, נפתח שוב אחרי החופה", השמיעה הברמנית היפה את המשפט הכי מלחיץ שאני מכיר (אחרי "הביל במישור החוף") - כי לך תתמודד עם טראומת החתונה בלי אלכוהול - מעתה ועד שהרב שבטוח שהוא מינימום קטורזה יניח את הכוס מתחת לרגלו של החתן. גם ככה לא קל לך אחרי שעתיים נסיעה בפקקים של חמישי בערב מתל אביב לכיוון השרון, במהמורות שצלחת עם היונדאי כאילו מדובר בג'יפ, ובנער המעצבן עם הסטיק־לייט שכיוון אותך לחניה שתכריח אותך לצעוד בנעליך הטובות בתוך "פודרה" של חצץ גרוס.
על פי רוב עיני אינה צרה בפרנסתם של אחרים, אבל ביום שבו ייסגרו כל אותם "גני שקר כלשהו", יש סיכוי שאתחיל להאמין מחדש במוסד הנישואים. בינתיים, אל תסגרו את הבר בחופה, אחדים מאיתנו עדיין מעדיפים למלא את הכוס, במקום לראותה נשברת.