איזה יום היום? ההתעלות הרוחנית ביום פטירתו של הרבי מליובאוויטש

לכל תאריך יש את הייחודיות שלו, גם ליום הספציפי בו מפורסם טור זה, אבל ג' בתמוז הוא יום שיכול לתת לכולנו עוד משמעות

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

"איזה יום היום? היום יום חמישי...". אם יצא לכם לאחרונה לבקר, ולו במקרה, באזור הכללי של כדור הארץ, בוודאי כבר נחשפתם לאלפי ביצועים וגרסאות כיסוי לשיר המטופש והחביב הזה. אני לכשעצמי אין לי שום דבר נגד הפזמון ושלל סרטוניו, למרות שבינינו זה כבר די 'חופר'. ההתנגדות היחידה שלי ללהיט הסוחף נובעת אך ורק מחוסר הדיוק המדעי שבו, או ליתר דיוק מהאינפורמציה החלקית והמצומצמת למדי שהוא בוחר לספק כתשובה לשאלה "איזה יום היום".

"היום יום חמישי", בכך אין כל ספק, אבל היום הוא לא רק יום חמישי, היום הוא גם יום ה-7 ביולי, יום עתיר מאורעות היסטוריים. היום פרצה מלחמת סין-יפן השנייה, איי שלמה זכו לעצמאות, מסע הצלב הראשון יוצא לדרך, וגם היום בו נולד מארק שאגל ונפטר משה שרת. גם אם לדעתכם, האירועים ההיסטוריים האלו אינם חשובים דיים כתשובה לשאלה "איזה יום היום", בטח לא תוכלו להתעלם מהעובדה שיום ה-7 ליולי הוא גם "יום אמירת האמת" (מאז שנת 1881, זאת עקב פרסום הפרק הראשון בספרי פינוקיו ביום זה). כך שתסכימו איתי שהתשובה הסתמית "היום יום חמישי" רחוקה להיות התשובה המושלמת והראויה לשאלה "איזה יום היום".

ככה זה, לוח השנה שלנו עמוס לעייפה לא רק באינספור ציונים לאירועים היסטוריים חשובים ההולכים ונערמים בצפיפות מהעבר, אלא גם בציון "חגים" ו"מועדים" שונים ומשונים כמו "יום ללא עישון" (31 למאי), "יום ללא קניות" (29 לנובמבר) ואפילו "יום ללא מכנסיים" (במועד לא ברור)... לאור זאת אין כל פלא שאף אחד מאתנו כלל לא מודע או שוקל אפילו להתייחס ברצינות לשלל משמעויותיו של כל תאריך ותאריך.

רגע אחד... ומה עם כל ציוני התאריכים בלוח השנה העברי?

זה כבר סיפור אחר... בלוח השנה העברי אנחנו לא מציינים תאריכים היסטוריים, אנחנו פשוט חווים אותם בכל פעם מחדש: המילה "שנה" משמעותה דבר שחוזר ונשנה. בכל פעם שאנו נתקלים בתאריך עברי בו אירע אירוע היסטורי-רוחני מיוחד בתולדות עם ישראל, כמו יציאת מצרים או מתן תורה, הרי שבכל שנה ושנה אירוע זה חוזר ונשנה ומתרחש שוב, בממד הרוחני של הקיום, כך שאנו ממש חווים אותו, ואת משמעויותיו הרוחניות, מחדש.

כזה הוא למשל יום פטירתו של צדיק מן העולם, זהו איננו יום בו אנו מציינים התרחשות מן העבר ומעלים על נס דמות היסטורית כבירה. בתפיסה היהודית יום פטירתו של צדיק הוא יום בו מידי שנה, נשמתו של הצדיק, כמו גם כל הפעולות הנעשות בהשראתו, הולכות ומתחזקות, הולכות ומתעלות. ולנו, תלמידיו, ניתנת ההזדמנות ביום הזה לחוות חוויה רוחנית נעלית, ולרכוש לעצמנו ולו משהו מאורו ומהשראתו של הצדיק.

תגיות:
לוח שנה
/
הרבי מליובאוויטש
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף