אבל הם דורשים גם לבטל את מנגנון ההמרות - מעין פיצוי שניתן לישראל לפני 30 שנה בתמורה לביטול פרויקט הלביא. אז, הסכימה ארה"ב שרבע מתקציב הסיוע הדולרי יוכל להיות מומר לשקלים ולתמוך בתעשיות הביטחוניות שלנו. עם השנים הנוהג הזה השתרש ותפח לסכום נכבד של 800 מיליון דולר בשנה, שאכן מממן שורה של טכנולוגיות ישראליות ייחודיות. סוג של חוצפה ישראלית שהאמריקאים היו מוכנים לתמוך בה עד עכשיו. אבל לא עוד.
האמריקאים לא השיבו בחיוב, אף על פי שזו הצעה שהם היו יכולים לעכל, אילו הייתה אווירה טובה יותר במו"מ איתם. גם בנושא הזה, הבטיח שר האוצר לנתניהו, הוא יודע לעשות את ההסטות הנדרשות בתקציב כדי להסתדר גם בלי המרה של הסיוע הביטחוני לשקלים. אבל נתניהו ממשיך להתעקש.
בינתיים נוקפים השבועות והחודשים ומקרבים את סופו של ממשל אובמה. האם ישראל יכולה באמת להיות בטוחה שהנשיא (או הנשיאה) הבא יהיה נדיב יותר? במערכת הביטחון צופים בעיניים כלות במריחת הזמן של רה"מ וחוששים שבסוף נצא קירחים יותר.
זה לא מהלך פשוט, והוא יוביל לתסיסה בבתי הכלא וגם בשטח, שתדרוש מאיתנו נחישות גדולה יותר מאשר פוסט בפייסבוק. לא בטוח שזה יעצור את הטרור, לא בטוח גם שזה יחזיר את גופות החללים מעזה, אבל זה לפחות יתקן עוול מוסרי.