ההצהרה בת 85 השנה של חיים ויצמן, "עוד דונם ועוד עז", משקפת את מגמת ההתיישבות השתלטנית היום ביהודה ושומרון. שם מגשימים בבטחה את ציונות ימינו לפי עקרון ה"עוד קרוון ועוד בית כנסת", על עוד גבעה, מתחת לכל עץ זית כרות ולעומת כל יישוב פלסטיני שכן. ככה יִשְׁמרו הניאו־ציוניסטים על האֶתוס, הסיפוח הזוחל והסטטוס קוו.
וואלה, צודק ח"כ קיש (קוש). באמת הגיע הזמן. אבל קודם עלינו לסלק את השמאל מהשלטון, אחרי 68 שנה של שחיתות, אפליה ואידיאולגיה בוגדנית לשלום. יש לתת הזדמנות לימין הלאומי, זה שיִישב את הארץ וייבש ביצות והקים את כוח המגן. מגיע לו להגיע סוף־סוף לשלטון, עם או בלי אידיאולוגיה. כוחנו במיידיותנו. כוחנו באיוולתנו. כוחנו בשנאתנו. כוחנו בהַפְרד, דכא ומשול. כוחנו באמונתנו ביושב במרומים, בזוגתו ובהמוניהם הנאמנים והאָמוּנים. לשלטון בחרתניהו.
ואז תקום ארצישראל היהודית החזקה, ההלכתית, הדו-לאומית (יהודים ושמאלנים), רבת המיעוטים (ערבים, רפורמים, קונסרבטיבים, חילונים ותקשורתנים, נשים ועוד) ותשב בוטחת על אדמתה, בחסד הרבנים. בינתיים, מעיר כתבנו לענייני מסיתים וסוטים, קמה הגמוניה לענייני קיפוח: שרת הבולשיט ונספחיה, כאנשי התקשורת רון כחלילי ואמנון לוי; מקופחים שנאלצים להתפרנס מהשנאה, מהגזענות ומהאפליה.
נ.ב. שישה משבעת נכדי הם אינטגרציה נהדרת של מזרח ואשכנז. ספק אם השעטנז הזה מעסיק אותם בכלל וספק אם החלק ה"מערבי" שבהם מעניק להם יתרונות חומריים או מעמדיים, בצאתם למאבקי החיים שלהם. נתנחם, שבעוד רבע מאה כולם ייראו ישראלים בצבע קפה בחלב, אם רק יניחו לנו הבולשיטאים לחיות כאן את חיינו, בלי לעודד קידוש קמיעות והשתטחויות על קברי צדיקים.