הנשיא לשעבר קצב חמס את גופן של נשים שעבדו תחתיו, וכל קמפיין השחרור שלו הוא בוז אחד גדול לשלטון החוק. גולן ניצל צעירות והורשע בהעלמת מס. רגב גסה, בוטה, מתייצבת לצדו בהתלהבות של נערה מתבגרת. שלושה אנשים שהגיעו, כל אחד בתחומם, למקום הגבוה ביותר, וממרום מושבם הרשו ומרשים לעצמם לנצל את המעמד ולפגוע בחלשים ביותר.
וכך קורה שהאליטות החדשות, אלו שהיו אמורות להיות הרבה יותר אמפתיות לחלשים, בעצם הופכות מנצלות בעצמן. והן דורכות על מי שאפשר כי אפשר, כי בא להן. לכסף ולכוח שלהם מצטרף, תמיד, ניחוח של התקרבנות ומסכנות. תמיד רודפים אותם, מחפשים, זה הכל משום שהם הצליחו לטפס ולהגיע ומה זה משנה, בכלל, שבית המשפט הכריע. הוא אליטה ישנה.
מפא"י קיבלו לעבודה את מי שהיה לו פנקס אדום, סגרו שורות, הפלו, יצרו אמות מוסר חברתיות מעוותות בתחומים מסוימים. הם לא נתנו לך להגיע גם אם רצית ויכולת בשם גזענות והנ"ל מאנשי שלומם. קצב וגולן ורגב, בהתייצבה לצד גולן, יוצרים אמות מוסר מעוותות בתחומים אחרים, מונעים ממי שהם דורכים עליו להתקדם ומותירים בו טראומה. הדומה הוא בכך שהעיוות נוצר, בשני המקרים, משיכרון כוח ומתחושת מגיע לי.
הציפייה הייתה שאליטה חדשה תייצר סטנדרטים חדשים של מוסר וצדק. שמי שגדל כחלש יזדהה עם החלש הרבה יותר. בפועל, יש מצב שרגב, קצב וגולן מאוד מרחמים על חלשים באופן כללי, ככותרת. בפועל, האופן שבו הם התנהגו ומתנהגים מוכיח שהרחמים זה עד שזה מגיע לילדות ונשים שאין להן פה, מעמד וכוח להתנגד.
התרעות פיקוד העורף