במלחמת לבנון השנייה הפעיל חיזבאללה מל”טים מסוג אבאביל, שאיימו לחדור לשטח ישראל והופלו בסופו של דבר על ידי מטוסי חיל האוויר תוך שהם סוחטים מהם ביצועי טיסה מורכבים ביותר. מל”ט נוסף של חיזבאללה הופל ב־2013 מול חופי חיפה באירוע שבו ארגון הטרור בחן כנראה את מערך ההגנה האווירי של ישראל. גם חמאס נערך להטיס כלי טיס בלתי מאוישים לתוך ישראל ואף ניסה במהלך צוק איתן לשגר מל”ט לעבר תל אביב.
חדירה של כלי טיס בלתי מאויש לתוך ישראל עלולה להיות קטלנית במיוחד, אם הכלי הזה יוכל לשאת חומר נפץ או תחמושת ולתקוף מטרות בתוך ישראל תוך עקיפת המערך היבשתי הצפוף, מערך הנ”מ והמערך האנטי־רקטי.
לאחרונה צץ איום אווירי חדש בדמות רחפנים. עלותם זולה, הם קלים מאוד להפעלה, והגדולים שבהם מסוגלים לשאת מטען שעלול להיות גם חומר נפץ. רחפנים כאלה מטרידים היום מאוד את מערך התעופה האזרחית שחושש מאירועי בטיחות והם צריכים להדיר שינה גם מראשי חיל האוויר ובעיקר ממערך ההגנה האווירית.
האיום האווירי בדמות כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים הוא איום מאתגר מאוד למערך ההגנה האווירית. ישראל ערוכה היום היטב לפעול נגד מטוסים ורקטות בליסטיות. אלו הם איומים ברורים ומוגדרים, שכנגדם נבנה מערך יעיל של גילוי ומערך יעיל של מיירטים, הכולל טילי נ”מ ומטוסים. טילי הפטריוט אינם טילים שאמורים לפעול נגד איומים מסוג המל”טים והרחפנים, הם פועלים כמו מטוסי הקרב וטילי האוויר־אוויר.
כיום קיימות מערכות גילוי ויירוט מתקדמות מתוצרת ישראל שמסוגלות לפעול היטב נגד איומי המל”טים והרחפנים. אחת מהן היא מערכת ה“ברק 8” שפותחה על ידי הודו וישראל, וחיל הים שלנו עתיד להצטייד בה. היא כוללת מרכיבי גילוי ויירוט מעולים ומתקדמים שנמכרו בעולם גם כמערכות יירוט בהצבה יבשתית. ראשית, וכמענה מיידי, ראוי לשלב את מערך ההגנה הימי עם מערך ההגנה האווירית , כך שיפעל תחת מערך פיקוד ושליטה אחד בעת הצורך וישלב בתוכו את מערכת ”ברק 8” לכשיהיה מבצעי. בהמשך יש לבחון את הצבתו ביבשה.
איום הכלים הבלתי מאוישים הופך למשמעותי. הוא עלול לחדור את מערכי ההגנה הקיימים היום והוא מחייב היערכות שונה. הופעת הרחפנים ויכולת הפעלתם הפשוטה מוסיפה לאיום זה ממד משמעותי. מערך הנ”מ הישראלי חייב לעבור התאמות נדרשות כדי שיוכל לתת מענה טוב יותר לאיום זה.
התרעות פיקוד העורף