ישראל גוריון אחז בידיו שתי בירות של חצי ליטר ונכנס לאולפן הרדיו. הוא היה לבוש חולצה לבנה, מכנסיים שחורים ושלייקס. עמדתי בפתח האולפן נרגשת, מעט מזיעה בידיים. מאחורי עמדו שתי טכנאיות שידור שצילמו בסלולריים את המתרחש. "שלום", חייך ישראל, "את מרסל?".
"כן", עניתי. "ואתה ישראל?". הוא צחק והלך למטבח. הוציא מכיסו פותחן ופתח את שני הבקבוקים. "אחת הבאתי בשבילך, אני ג'נטלמן", הוא אמר. השקנו בקבוקים ושתינו יחד את הלגימה הראשונה.
נותרה עוד רבע שעה לשידור, לראיון בן השעה שלי עם ישראל גוריון. שלא כמו בפעמים הקודמות, הראיון הועבר בשידור חי דרך דף הפייסבוק שלי. "יש 32 אלף אנשים שמחכים שנתחיל", לחצה דפנה, האחראית בתחנה. ישראל הרכין קצת את ראשו. ניכר היה כי הצניעות מעולם לא נלקחה ממנו.