הסכם הפסקת האש בסוריה לא צפוי להביא רגיעה למדינה

הסיכוי שהפסקת האש הזאת תשרוד ותביא לסיום המלחמה הארוכה הזאת הוא קטן מאוד, כיוון שאש התמיד של המלחמה על אדמת סוריה בוערת במלוא עוצמתה. מי שמכיר את חוקי נקמת הדם של בני ישמעאל יודע שאלף הסכמים בין האמריקאים להרוסים לא יצליחו לכבות את האש הזאת.

מבחינתה של ישראל, שעוקבת בשבע עיניים אחר ההתפתחויות בסוריה, הכניעה האמריקאית לדרישה הרוסית שמגמתה שימור שלטונו של אסד מעוררת דאגה. יותר מכולם צריך להיות מודאג ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא כידוע גם שר החוץ שהתהדר לאחרונה בהישגי קשרי החוץ של ישראל ובקשר המיוחד שהוא קשר עם הנשיא פוטין, בעיקר בענייני סוריה. אלא שבמציאות, לא רק שהרוסים לא "סופרים" אותנו בכל מה שקשור לאינטרסים שלהם לשמר את שלטונו של אסד בסוריה, אלא שהם אפילו לא דאגו להתקשר לירושלים ולעדכן את נתניהו בכוונות שלהם.

ובשעה שהקולות שקראו לאסד לפרוש נדמו, הנשיא הסורי יכול היה לצאת לאזורים הרגישים בסוריה מלא עזוז, להצטלם כגיבור המלחמה הזאת, ערב חג הקורבן המוסלמי, ולשדר לעולם: "כוחות הצבא הסורי נחושים להשתלט מחדש על כל האזורים שעליהם השתלטו הטרוריסטים". שעות לאחר מכן הוא גם דאג שהטלוויזיה הסורית שבחסותו תשדר בביטחון: "כוחות הנ"מ של צבא סוריה ברמת הגולן הצליחו להפיל אמש באמצעות טילי קרקע־אוויר מטוס קרב ומל"ט ישראלי שניסו לתקוף עמדות סוריות באזור קוניטרה".

מתברר שאסד קיבל רוח גבית והרבה ביטחון מההסכם להפסקת האש, והוא מרשה לעצמו מה שהוא לא העז לומר ולעשות לפני חודש־חודשיים.

למרות מעללי אסד שטבח בבני עמו, והשנאה הגדולה שהוא צבר בעולם הערבי־מוסלמי נגדו, יש סיבות חשובות שגורמות לשרידותו. הסיבה העיקרית היא מצרים: נפילת אסד תהיה בחזקת ניצחון של האחים המוסלמים, ששלוחות שלהם נלחמות בצבא אסד על אדמת סוריה. דבר כזה יעודד שלוחות של האחים המוסלמים, בעיקר במצרים, להיאבק בשלטון של הנשיא המצרי א־סיסי וליצור בעיות בירדן.

על פי תחזיות המומחים לענייני האזור וסוריה, השלום וסיום המלחמה לא יגיעו לסוריה בתקופה הקרובה, המאבקים הפנימיים יימשכו - והרוסים ימשיכו לספק את המטרייה האווירית לאסד וצבאו. ברבות הימים סוריה תהפוך ללבנון השנייה בתקופת מלחמת האזרחים שהתנהלה בה בין 1975 ל־1990: שסועה, עם הרבה מאבקי כוח פנימיים שיקרעו אותה לחלקי ארץ, כשכל אחד מהכוחות הפועלים בה ישלוט בחבל ארץ, עם ניסיונות להרחיב את הגבולות ולהשתלט על מקומות אסטרטגיים. איראן, בעזרת חיזבאללה, תמשיך לדאוג במחיר דמים לאינטרסים שלה בסוריה, וישראל, שמתבוננת מנגד, תדאג לאחל - כפי שאיחל בזמנו ראש הממשלה מנחם בגין המנוח כאשר נשאל על מלחמת עיראק־איראן: "בהצלחה לכל הצדדים במאבק הזה".