ההנצחה צריכה להיות גם בתחום המדע והחדשנות ובמוסדות החינוך ובמפעל שנתי שמטפח מצוינות בדמותו, בצלמו ובחזונו של פרס.
בניגוד לראשי ממשלה אחרים, דווקא אצל פרס, שכיהן בתפקיד פעמיים לקדנציות קצרות, לא תיתקל הוועדה בקשיים. כל ראש עיר וכל מועצה וכל מוסד יתכבדו בקריאת מבנים ומחלקות, בתי ספר ותיאטראות על שמו. הוא ראוי מאוד.
פרס לא היה מאוהב במצב הקיים וחתר כל העת לפתרונות חלופיים. הוא טען כי השפעה עולמית יכולה להיות לא רק לאובמה, מרקל, הולנד ומנהיגי הודו וסין, אלא גם לראשי התאגידים הענקיים המניעים כיום את העולם: פייסבוק, טוויטר, גוגל, אפל, יאהו, סמסונג, פרוקטר אנד גמבל, נסטלה, ויקיפדיה וכדומה. פרס פגש אותם בדאבוס, בניו יורק ובאירופה, שטח בפניהם את חזונו והם הוקסמו ממנו. בערוב ימיו הוא חשב שהם יכולים לגרום לשינוי בעולם יותר מכל מנהיג נבחר אחר.
לדעתי, הוא צודק. כשפייסבוק תקבל פרס נובל לשלום, תזכרו את שמעון פרס.
הרב חדיד, מפעל הנצחת מורשת יהדות של איש אחד, בלי כלים, עזרה וללא כל תקציב ומימון, עושה עבודת נמלים של איסוף חומרים ועדויות. הוא הניח על שולחני צילומים מעודכנים של בית הקברות היהודי בדמשק, שחלקו חרב ומצבותיו נערמו, ובחלק עומד שלם, מוקף בגדר ובשער.
הצילומים, שצולמו כנראה בידי מוסלמים מקומיים ועברו בדרך לא דרך, מהווים מעין פריסת שלום ממאות ואלפי יהודים שנקברו בדמשק לבני משפחותיהם בישראל, בארה"ב, במקסיקו, בארגנטינה ובהרבה מקומות אחרים בעולם.
מורשת יהדות דמשק עשירה ומרגשת גם בתפילות ובזמירות השבת, גם בעיסוקים ובסיפורי הדורות, וגם כמובן במטבח העשיר. וכך, פריט ועוד פריט, גלילי תורה, פנקסים ישנים, תמונות ישנות, מחברות וניגונים נאספים, מנוצלים ומתחברים כמורשת מפוארת לדורות. ואני - מסרב להפסיק להתרגש.
העניין השלישי הוא ההחלטה הכואבת על ביטול "הלביא", ובתוך כך הנחת היסודות לפיתוח היכולות וההצטיידות בנשק מונחה מדויק בכל זרועות הצבא באופן שיקנה לצה"ל יתרונות אדירים במלחמה.
דן שומרון ראוי למקומו בהיסטוריה הצבאית, ומפעלו של דרורי להנצחתו ראוי להערכה.
התרעות פיקוד העורף