אז מה בין לזה לבין אינטגריטי או אמת או זכויות אדם? גם את הטענות הלא רלוונטיות על חופש הביטוי הגיע הזמן להפסיק. אנשי "בצלם" אינם נתונים לסכנת חיים או לתביעות משפטיות, והם מקבלים במה עצומה, הרבה מעבר למה שהם מתיימרים לייצג. אין פלא שאנשים שפויים סולדים מהארגון הזה ומטיעוניו החלולים.
ארגון "בצלם" אינו מה שהוא מתיימר להיות. מי שמעלים עין ממעשי חמאס ופת"ח לא באמת נלחם על זכויות. ומי שהולך לדבר נגד ישראל באו"ם - לא יכול לטעון שהוא עושה זאת כי הוא "משתדל להיות בן אדם", משום שבאו"ם יושבים נציגי מדינות חשוכות, נטולי כל שביב אינטגריטי, ומצביעים בבלוקים כדי להסיט מעצמם את האש, מפני שנוח להם להכפיש את ישראל כדי לכסות על המעשים הנפשעים של השלטון בארצם. ספציפית במועצת הביטחון - מעבר לסין ולרוסיה אבירות זכויות האדם והערכים - יושבים נציגים נאורים מאנגולה, מצרים, מלזיה, סנגל, אוקראינה, ונצואלה ואורוגוואי. המדינות החופשיות הן מיעוט ברור במועצה הזאת ובאו"ם בכלל.
אז אם מחנה השמאל חפץ חיים, הוא צריך לשרטט קו ברור מאוד בין השפיות לבין הטרלול, ולא לחצות אותו, ודאי שלא בגלל איזה ספין עלוב של נתניהו. אם מחנה השלום רוצה לקדם את חופש הביטוי - שיילחם בקיצוניים משני הצדדים, שתופסים את הבמה ומשתיקים באופן קבוע את השפויים. אם הוא רוצה צדק, שיילחם באנטישמיות השיטתית של האו"ם. אפשר וצריך לשאוף להסדר, לשתי מדינות, לשלום, לאמת, לאנושיות, אבל אין בין המילים האלה לבין "בצלם" ולא כלום.
התרעות פיקוד העורף