האפיזודה הזאת מלמדת שח”כים בורים, לא חכמים ואפילו מוזרים היו בכל הכנסות, ולא משנה באיזו שיטה הרכיבו אז המפלגות את רשימותיהן לכנסת. הייתי יכול למלא את כל המאמר הזה בסיפורים מצחיקים על דמויות כאלה ועל “מופעים” ודברי הבל שלהן. אלא שהכוכב הפוליטי החדש, ח”כ דוד ביטן, העלה את מפלס הבורות הפרלמנטרית כי לא הפגין אותה בנוגע לדברי חז”ל או לכתבי צ’כוב או לתחום המדע, אלא דווקא בנוגע למשהו בסיסי ביותר שעל כל פוליטיקאי לדעת ולהבין.
ויש מי שאומר שזו הזדמנות לשקול חזרה לוועדה המסדרת, שבמסגרתה קבע בעבר קומץ מבכירי המפלגה את הרכב רשימתה לכנסת (גרסה קיצונית של שיטה זו פועלת היום במפלגות שראשן הוא מרכיב הרשימה). ההנחה היא שמתוך דאגה כנה למפלגתם ולדימויה יבחרו את המועמדים המתאימים ביותר. אבל האמת היא שבמצב המפלגתי כיום קשה לבטוח בשיקוליהם הנקיים של הבכירים שישבו בוועדות המסדרות. הם יהיו נתונים בלחצים מצד פלגים בתוך המפלגה וגורמים מחוצה לה ועלולים להיגרר לעסקאות של תן-וקח, כמו בפריימריז או בבחירות במרכז המפלגה. שיקול נקי לא יהיה שם, וגם ביטנים למיניהם ייבחרו ללא קושי.