היו מערכות בחירות שבהן הגישה הראשונה השפיעה והתוצאות היו הפוכות. בוודאי שאין אקסיומה בנושא זה. ברור שקיימת אפשרות שהייתה לכך השפעה על התוצאות. אפשר גם להניח כי ישנם אמריקאים רבים (אני מעריך שגם ישראלים) שאינם מסוגלים לעכל אישה כמפקדת העליונה של הכוחות המזוינים (בעיקר לנוכח הטענות שהיא אינה בריאה לחלוטין). אלמנט זה השפיע בפריימריז שבהם התמודדו ברק אובמה והילרי קלינטון ומן הסתם גם בבחירות אלו.
יש מי שיגידו שהקלינטונים מסמלים את הממסד הוושינגטוני הרקוב; זה שמתעשר באופן מוגזם מהקריירה הציבורית ותומך במדיניות חברתית שמדברת בעד החלשים, אבל בסוף דופקת אותם; התנהלות שהביאה לאובדן מקצת מצביעי הצווארון הכחול שמסורתית הצביעו לדמוקרטים.
יש מי שיאמרו שלפרשת המיילים הייתה השפעה, ויש שיחשבו שהתמוטטותה של קלינטון קבעה את התוצאה. גם יהיו מי שיפרשנו את הבחירות כניצחון המדיה החדשה (הרשתות החברתיות) על התקשורת הקלאסית. גם זו אפשרות סבירה. התקשורת הממוסדת הוותיקה איבדה מזמן חלק גדול מקוראיה, מאזיניה וצופיה, והשפעתה על כוונות הצבעה הפכה לשולית בלבד.
ותמיד יהיו מי שיסבירו את התוצאה בארגון יום הבחירות, וכמובן סוקרים שתחזיתם התבדתה יעסקו בשינוי הדרמטי שחל אצל המצביעים ביממה האחרונה ולא ניתן היה לאתרו.
בסופו של דבר, בבחירות כמו בבחירות. פעם, לפני שנים רבות, משנכשל עדלי סטיבנסון בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הגיב במילים ספורות על ספר עב־כרס שניתח את הסיבות והגורמים להפסדו: "הסיבה להפסדי פשוטה – לא קיבלתי מספיק קולות". זה היה נכון אז, זה היה נכון אצלנו, וזה נכון היום: הילרי קלינטון הפסידה כי קיבלה פחות קולות אלקטורים מטראמפ. וכל היתר הם שעשועי מילים.
התרעות פיקוד העורף