האמונה בכוחות העל שלו לא באמת מחזקת את נתניהו. כדאי לזכור שסקר ה"אהדה", שהראה ש־70% בעדו ורק 30% בעד דרוקר, מגיע מאלה שחזו עבורנו את תוצאות הבחירות. אם לשפוט לפי ההתנהלות, התוצאה האמיתית של ייחוס כוחות העל לנתניהו היא התגברות הפרנויות שלו.
כך שאם פרובוקציית הפסל מייצגת משהו בכלל, זה את הפספוס שלנו בתפיסת המציאות. יש מי שכינה את האמן "אמיץ", אבל איזה סיכון הוא לקח בדיוק? מעצר? גירוש? עינויים? איבדנו את היכולת להגדיר דברים כפי שהם, וזה קורה לנו בדיונים פוליטיים, באמנות, בתקשורת, ובוודאי שבשיח המטורלל ברשת. הוויכוח מתנהל באיזשהו יקום מקביל, ולפעמים נדמה שאף אחד כבר לא רואה את מה שבאמת קורה פה.
קים ג׳ונג און ירש את האוטוקרטיה מאביו, עם אזרחים שנולדו והתחנכו על יראתו. את דמותו המוזהבת הוא שיבץ בכיכר העיר בעצמו. אצלנו, לעומת זאת, התפתחה כת מאמינים שמנסה לשכנע את עצמה במציאות הזאת, שמה את הפסל של ראש ממשלתנו המבוהל בכיכר וטוענת בלהט שזאת השוואה שיש לה מקום.