חיל האוויר הישראלי הוא אי של מצוינות מבריקה, מוביל בתחומו ואולי הטוב והמנוסה בחילות האוויר בעולם. הוא מהווה פוליסת ביטוח עוצמתית של מדינת ישראל והעם היהודי. הלוואי שהמדינה כולה הייתה מתנהלת בסטנדרטים של החיל הזה, שמקפיד על ביצועים מושלמים, תחקירים אמיתיים, לקחים חשובים ודיווחי אמת.
ישראל משלמת קרוב לחצי מיליארד שקל עבור כל מטוס כזה. הם לא באים לכאן בחינם. ישראל כבר אינה מדינה קטנטנה וחסרת אונים שמוקפת אויבים חורשי רע. מדובר במעצמה איזורית אדירה, בוטחת, חזקה הרבה יותר מכל אויביה גם יחד. הסכנה הקיומית האמיתית של פעם התחלפה במצב אסטרטגי משופר. לישראל הסכם שלום יציב עם ירדן ועם מצרים, פיוס עם טורקיה, סוריה אינה קיימת עוד וללבנון אין חיל אוויר. איראן? האיום הגרעיני קופל אחורנית ל-15 השנים הקרובות והממשל החדש בוושינגטון מבשר רעות מבחינת טהראן.
כך שנחיתת החמקן, ברוב עם ומהומה, לא באמת הצילה אותנו ברגע האחרון מאבדון. מכמויות הפאתוס ומהומת החגיגה שהוכנה אתמול מבעוד מועד בבסיס נבטים אפשר היה לחשוב שהמטוסים הללו יגיעו רכובים על חמור לבן. לזכות החמקנים ייאמר שהם ניסו להתחמק מהמבוכה שנכפתה עליהם כמיטב יכולתם, אבל בסוף גם מזג האוויר נאלץ לשתף פעולה. לפחות שיספיקו להגיע למהדורות הערב.
ניתן היה להשיג את אותו אפקט בלי 5 אלף מוזמנים, בלי להקת חיל האוויר ובלי שידורים חיים שמגמדים את ערב ההצבעה בכ”ט בנובמבר והכרזת המדינה. אפשר היה לציין את האירוע גם בלי ליין מיוחד של מים מינרלים עם תווית חגיגית למזכרת.
בסוף, יש כאן גם לא מעט צרות, ויום אחד לפני שקיבלנו את החמקנים קיבלנו את דוח העוני האלטרנטיבי שבו למדנו ששליש מהישראלים עניים. החמקנים הללו עולים לנו מיליארדים, אבל במקביל צריך לפתוח את הקופה הקטנה ולהשיג גם קצת צניעות. כדאי שנשאיר את הטקסים והמצעדים לשכנינו ונתרכז במעשים ובמחשבה. ובשורה התחתונה: ברוכים הבאים “אדירים” יקרים, נקווה שתטוסו בשלום ותחזרו בשלום ושנזדקק לכם כמה שפחות. תודה שבאתם.