הערבים אומרים כי הטרור נגדנו הוא “מלחמת חירות” לגיטימית. ויש גם בינינו שמאלנים נגועי שנאה עצמית המצדיקים אותם, גם אם “לוחמי החופש” הללו מכוונים את פעולותיהם בעיקר לרצח אזרחים. והם מבטיחים להמשיך בכך “עד הניצחון”. אנשי השמאל, וגם רבים בצמרת המערכת הביטחונית הרואים באבו מאזן מנהיג “מתון” שנטש את דרך הטרור ובחר בדרך המדינית, פשוט מסרבים להקשיב לאבו מאזן ממש כשם שסירבו להקשיב לערפאת.
רק בשבוע שעבר אמר אבו מאזן כי “פתח הוא הכדור הראשון, האבן הראשונה”. הוא עדיין תומך ב”פתרון שתי המדינות”, אך מעולם לא הוציא מפיו את המשך המשפט: “מדינה יהודית ומדינה ערבית”. הוא מכחיש שואה ותיק שפרסם ספר ש”הוכיח” כי בהשמדה באירופה נרצחו לכל היותר 800,000 יהודים, כי ספיקת תאי הגז והמשרפות לא הייתה מסוגלת ליותר מזה. הוא טוען שהוא מתנגד לטרור, אך הוא מאדיר מדי יום את מעשי השהידים, שרצחו או ניסו לרצוח יהודים. הוא קורא רחובות וכיכרות ובתי ספר על שמם ומשלם משכורות שמנות לרוצחים בכלא ולבני משפחותיהם בחוץ. ככל שהרבו לרצוח - תגדל משכורתם. ואבו מאזן “המתון” חותם על הצ’קים. עם האיש הזה הם רוצים - ונתניהו מסכים עקרונית - לקיים משא ומתן מדיני ולהסכים על מדינה פלסטינית, על בסיס גבולות 67’.