אין כל כך משמעות מעשית לנאומו של קרי כרגע. החשש הוא שוועידת פריז לשלום תאמץ את מסמך קווי היסוד של קרי, לפיו הצדדים צריכים להגיע להסכמה על הקמת מדינה פלסטינית על קווי 67' ולהבטיח את ביטחון ישראל, ושלאחר מכן כל מסמך עתידי יתבסס עליהם.
גורמים מדיניים בירושלים הסבירו למה ישראל מתעקשת לעמוד על שלה. בישראל מנסים למנוע עוד החלטה סביב ועידת פריז. למרות שהאמריקנים אמרו שלא יקדמו את ההבנות שיושגו בה, הם לא אמרו שיטילו וטו. בינואר תהפוך שבדיה לנשיאת מועצת הביטחון והיא תוכל לקדם החלטה אנטי ישראלית. לכן צריך לעשות "רעש", בעיקר בארצות הברית, כדי לקבל גיבוי של הממשל החדש ושל הקונגרס.
בשמאל הישראלי אומרים כי מדובר בנאום היסטורי ומכונן - לא פחות - שיתווה את הדרך להסכם. בימין טוענים כי קרי מנותק ומדיניותו אינה מתכתבת עם המציאות, וזה עוד בלשון עדינה.
במצב הביניים הזה, שבין חילופי הנשיאים בארצות הברית, נראה כי מערכת הבחירות שם, למרות שהסתיימה בתוצאה חד משמעית, ממשיכה מעל ראשה של ישראל. מצד אחד קרי נואם, מהצד השני טראמפ מצייץ, ובתווך אזרחי ישראל שהיו רוצים מדיניות ברורה יותר בנושאים המדיניים ולהבין מה קורה עם בעלת הברית הגדולה ביותר שלנו.
התרעות פיקוד העורף