בני משפחתי מצד אבי היו תושבים חדשים בגרמניה, עד שרבים מהם נרצחו בשואה ורק מיעוטם נמלטו מהנאצים בשנייה האחרונה. בכל שנותיהם על אדמת גרמניה הם היו אזרחים למופת והיו גדושים בהכרת תודה לחברה שקלטה אותם. כך נהגו גם יתר הפליטים היהודים בכל רחבי העולם, ולא רק הם. גם האירים, האיטלקים והסינים בארה"ב לא העלו על דעתם לגלות עוינות, תוקפנות ורצחנות כלפי החברה שאספה אותם לחיקה.
על פי נתוני משטרת בוואריה, שיעור הפשיעה הוכפל מאז קליטת גלי המוסלמים החדשים. חצי ממבצעי הפשעים שם הם מקבלי מקלט טריים. נתונים דומים נרשמים בכל גרמניה – פשיעת המהגרים מהמדינות האסלאמיות מרקיעה שחקים, כאשר את השלב הבא של סל הקליטה האסלאמי חווים במדינות קולטות ותיקות כמו צרפת ובלגיה, שם רבים מהמתאזרחים המוסלמים הוותיקים מנסים לרסק את יסודות החברה שקלטה אותם.
הנתונים הללו ידועים ולמרות זאת מתחוללת התקפה ברוטלית וצבועה נגד נשיא ארה"ב החדש ונגד הצעדים שהוא נוקט בעניין ההגירה. טראמפ מושווה להיטלר, כשאבירי הפוליטיקלי קורקט בארה"ב ואירופה מובילים נגדו רוח של רצח אופי והתקוממות. איך הוא מעז, איך הוא מכליל, איך הוא מרסק את ערכי היסוד של העולם הנאור.
אומנם לא כל צו ואמירה שיצאו מדונלד טראמפ הם פסגת התבונה, אבל דווקא הוא, בדרכו הלא מנומסת, מניח את האמת הקשה על השולחן ודורש להתבונן בה באומץ. כמו בכל מדיניות מכלילה, הצווים שלו עלולים לגרום עוול גם לאנשים טובים וצריך להשתדל להפחית את הפגיעה בהם למינימום. אבל הצדק הבסיסי איתו. מי שרוצה להגן על החברה שלו מפני גורל דומה לזה של החברה הגרמנית והצרפתית, שלא לדבר על הסורית והעיראקית, חייב להטיל הגבלות דרמטיות על ההגירה מהעולם האסלאמי.
מובילי ההונאה העצמית ושפת הזכויות הכוזבת, שהגיעו לשיא השפעתם בעידן ברק אובמה, אוחזים עכשיו בפוזה מוסרנית מזויפת. כאילו שיש בהתנגדות להתאבדות לאומית עצמית של טראמפ משום פגיעה באתוס קליטת ההגירה של ארה"ב והעולם החופשי. כאילו קיימת אצלו אפליה גזעית. אלא שמדובר בסך הכל באמצעי התגוננות לגיטימיים של חברה חפצת חיים, שמבקשת להמשיך לשמור על צלמה.
ואם הרוב המוסלמי שוחר הטוב רוצה להתגבר על תדמיתו הרעה, שיתחיל להילחם בגידולי הפרא האינסופיים הצומחים בערוגותיו. אולי בדורות הבאים הוא יצליח לשנות משהו.
התרעות פיקוד העורף