כמה אמירות שלו גרמו להרמת גבה: למשל הקביעה כי "הסיכון שלקח בן־גוריון על היישוב (היהודי) בהכרזת המדינה קטן עשרות מונים מהסיכונים העומדים לפתחנו בהחלטות הנדרשות" בימים אלו. הייתי מצמיד כמה סימני שאלה לקביעה תמוהה זו. או, למשל, האמירה המצטטת "חבר במזרח התיכון" הקובע כי הערבים התפכחו מהחלום שהיהודים ייעלמו בין הים לירדן, אבל היהודים לא התפכחו מהחלום שהערבים ייעלמו. על זה נאמר "אשרי המאמין".
לכן לבוא ולחבר את האוכלוסייה הפלסטינית שביהודה ושומרון עם האוכלוסייה הפלסטינית בעזה כדי להציג "פצצה מתקתקת של בעיה דמוגרפית" - זאת הצגה מעוותת. גם אם ישראל עדיין אחראית לחשמל ומים בעזה, אין לזה שום קשר לפצצה הדמוגרפית. למה לבוא וסתם ליצור פאניקה והפחדה מהפצצה הדמוגרפית? להשקפתי, מספיקים שני מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון כדי לפסול כל רעיון של סיפוח עם זכויות אזרח או בלי זכויות אזרח לפלסטינים.
ושתי הערות לסיום: האחת, דווקא מדינת ישראל נמצאת בעלייה דמוגרפית, בין השאר בשל פריון גבוה של האישה (שלוש לידות) ומאזן הגירה חיובי. זהו מרכיב חשוב בעוצמה הישראלית הכוללת. ביהודה ושומרון (לא בעזה!), לעומת זאת, הפריון הגבוה של האישה הערבייה ירד מחמש לידות ב־1969 לשלוש ב־2016 בשל תהליכי מודרניזציה.
השנייה, אם מחר קמה מדינה פלסטינית, הקולטת את הפליטים הפלסטינים בכמויות גדולות, אז באמת תיווצר במדינת פלסטין ביהודה ושומרון בעיה דמוגרפית חריפה ביותר, שלבטח יהיו לה השפעות על מדינת ישראל. זהו נושא למחקר רציני.