אבל לפני שנוכל להבין את המשמעות הביטחונית־אסטרטגית של המהלך, צריך להבין את המשמעות הפילוסופית שלו. זאת משום שהבחירה של הטורקים ברודן בעל סמכויות בלתי מוגבלות על פני דמוקרטיה מחייבת בירור מעמיק של תורת החיים ושל המשנה הפוליטית של ארדואן.
המושל הטורקי מעולם לא הסתיר את תפיסת עולמו. ב־1997, כראש עיריית איסטנבול, הוא הבהיר אותה כשהקריא שיר אסלאמיסטי הנוגד את עקרונות החילוניות של טורקיה - "המסגדים הם בסיסינו, כיפותיהם הן קסדותינו, צריחיהם הם כידונינו, והמאמינים הם חיילינו". על כך הוא נעצר וריצה ארבעה חודשי מאסר.
המעצר והכליאה של ארדואן, כמו גם ההחלטה להוציא את מפלגתו מחוץ לחוק, נראו תמוהים עבור המערביים. הרי מה בסך הכל הוא עשה? אולם עבור הגנרלים הטורקים ההחלטה הייתה ברורה.
בתום מלחמת העולם הראשונה, כאשר כמאל אטאטורק יצר את הרפובליקה הטורקית החילונית מהריסות האימפריה העות'מאנית, הוא הבין שתפיסת האסלאם של העם הטורקי היא טוטליטרית. אז האסלאם עמד לפני הכל וחוקי השריעה הכתיבו את מעשי הטורקים.
אטאטורק כנראה הבין שהוא לא יכול לשנות את האמונה של נתיניו, אבל הוא יכול היה לשלוט בצבא. לכן הוא מינה את צבא טורקיה לשמש שומר החילוניות הטורקית במשטרו החדש. אנשיו של אטאטורק לא מחקו את האסלאם המסורתי. הם דיכאו אותו. עד שלא יכלו לדכא אותו יותר.
התרעות פיקוד העורף