הסוציולוג הצרפתי מוריס האלבווקס היה הראשון שטבע בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 את המונח "זיכרון קולקטיבי", שמשמעו זיכרון משותף לכלל החברה, שכולל בתוכו אירועי עבר שלא נחוו באופן ישיר, אלא הועברו בידי אחרים. זיכרון קולקטיבי הוא אחד המנגנונים המשמעותיים ביצירת מיתוס מכונן, והוא פרי פעילותן של אליטות פוליטיות ואינטלקטואליות. לפיכך, לקבוצות כוח בחברה יש תפקיד מרכזי בעיצוב סיפור העבר הרשמי ובקביעת הדיון בהווה הרשמי.
השואה היא אחד הזיכרונות הקולקטיביים המשותפים שלנו כעם. בתוכו שזורים סיפורי אימים, שמגדירים מחדש את גבולות האכזריות שבני אנוש יכולים להידרדר אליהם, אבל גם לא מעט סיפורי גבורה מסמרי שיער של יהודים אמיצים שסירבו לעמוד מנגד. אחד מהם הוא הסיפור המופלא של מרד גטו ורשה, ואם נדייק, הסיפור המופלא שלא סופר לרוב מי שגדל בארץ על מרד גטו ורשה.
התרעות פיקוד העורף