תוך זיקה לאותה פתיחות מחשבתית, שהניעה ביום הזיכרון את קיומו של טקס הזיכרון האלטרנטיבי שהסעיר רבים בימים האחרונים, קבלו הצעה לחמש אלטרנטיבות נוספות שיעידו על פתיחות מחשבה אמיתית.
2. שמאלנים: קחו בחשבון שבכל פעם שאתם נכנסים בכל הכוח, בפול גז ובמלוא הבוטות בממשלת הימין (ולא משנה אם בצדק או שלא), אתם מעוררים דפנסיביות ומקשים עליה לעשות את הצעד הנ״ל. אז הנה הצעה אלטרנטיבית: נסו לכוון חלק מהנכונות היפה להושיט יד חברית למי שמצוי איתכם במחלוקת לא רק לעבר הפלסטינים, אלא גם לעבר אלה מהצד השני של המתרס הפוליטי. מכיוון שכבר הוכח מעל ומעבר לכל ספק שרוח אופוזיציונית מהסוג שבחרתם אומנם מביאה רייטינג אך מרחיקה את ההצלחה בקלפי, אולי אין מה להפסיד בלנסות פעם גישה חלופית.
3. מובילי דעת קהל ברשתות החברתיות: מה דעתכם לעשות פעם משהו קולקטיבי שיעשה שינוי אמיתי? אומנם השבטיות מביאה לייקים, ואתם מובילי השבטים, אבל יש גם אלטרנטיבה עם פוטנציאל להביא לא פחות לייקים ואולי אפילו תוצאה חיובית: להפסיק את החשיבה השבטית, שגורסת שיש רק שתי תבניות אפשריות - שמאל וימין. אתם הרי יודעים שהמצב מורכב מהרבה אפשרויות, ושרק צרי אופקים ומקובעי מחשבה מאמינים בקיומן הסגפני של שתי תבניות חשיבה. רוצים דוגמה? ציפי לבני ה"שמאלנית" אמרה אתמול חד וחלק שהיא בעד העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. בלי אבל ובלי התניות. צריך רק להסכים להסתכל, הרי כל יום יש לפחות דוגמה אחת כזאת.
4. עיתונאים: אם בעניין רייטינג חלול עסקינן, המשיכו כך. אבל אם בעניין דיון ציבורי אמיתי, ייתכן שכדאי להוריד קצת את הפוקוס מהקצוות הכי בוטים של החברה הישראלית. אומנם קונפליקט הוא תמיד מעניין ומעורר יצרים, אבל בכל זאת כדאי לתת טיפה יותר מקום למיינסטרים במקום לעורר סנסציות שרק מעצימות את הקונפליקט. לא רק לראש הממשלה ולשרים יש כוח לפלג או לאחד, גם לכם יש כוח כזה.