הוא מתוסכל וממורמר במידה שמפתיעה ומפחידה גם את המקורבים אליו ביותר. חלק גדול מהם חושש עכשיו מגל הטיהור והפיטורים שלפי הדיווחים הנשיא שוקל לבצע בצוות הבכיר של הבית הלבן. אלא שמגלי ההדף של מצב רוחו של הנשיא צריכים להיזהר כולם, לא רק האנשים בסביבתו הקרובה בוושינגטון.
השגיאה הכי גדולה שיכולים עכשיו לעשות אנשים שצפויים להיפגש עמו או להיות בקרבתו של טראמפ היא להגיד משהו שעלול להשתמע כאילו הם נותנים לו עצות או אומרים לו מה לעשות.
אבל את השגיאה הזאת כבר עושים פוליטיקאים בכירים בישראל, מראש הממשלה בנימין נתניהו ודרומה. לקראת ביקור טראמפ בארץ הם אינם חדלים בימים האחרונים מלדבר על חשיבות העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.
איש איננו יודע בדיוק מה עמדת טראמפ בסוגיה. אולם, ההערכות הרווחות הן שהנשיא החליט לדחות את העברת השגרירות, מהסיבה הפשוטה שמהלך כזה ירגיז את ראשי המדינות הערביות הסוניות כמצרים וסעודיה, שהממשל חותר לשיפור היחסים עמם.
מנהיג יהודי מוערך אמר לא מכבר בפגישה סגורה עם תורמים: "אם הנשיא יחליט עכשיו להעביר את השגרירות לירושלים, יהיה זה מהלך של סתימת הגולל על סיכוי כלשהו לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים".
קרוב לוודאי שבביקורו הקצר של טראמפ בישראל יהיו הרבה חיוכים, מחמאות וטפיחות על הכתף. אבל זה לא יהיה טראמפ הידיד הגדול. זה יהיה נשיא שמתחיל ללמוד שהאיום למעמדו איננו מגיע מיריביו, אלא דווקא מידידיו.