הצעה למחזה: "מלחמה ושלום - ישראל 2017"

מה פתאום שיניתי? קצת כיוונתי, זה הכל. גם סטטיק ובן־אל באו אלי, רצו לעשות מופע מחול על הכיבוש, אמרתי להם: "עזבו, טודו בום, הכל בסדר", לקחו ועשו מזה שיר

דרור רפאל צילום: מעריב אונליין
מירה עווד
מירה עווד | צילום: אריאל בשור

"טוב, נניח. בקיצור, ההצגה מתחילה באסיר ערבי שיושב בכלא, ומחכה ל..." רגע, רגע, רגע. למה ערבי? די עם זה כבר, אתה עושה דווקא?

"הוא עשה חומוס כל השנים. והוא לא פלסטיני, הוא ערבי תמים מטירה, והפרדוקס הגדול שהוא בעד שלום".

ואתה רוצה להגיד לי שהוא לא פישתן בחומוס אף פעם?

"מה פתאום, הבנאדם זהב, והדרמה היא שהוא תרם את האיברים של הבן שלו, שמת בפיגוע, לילדים יהודים. מערכה שנייה, אשתו נכנסת לחדר התייחדות, כי הם רוצים להביא לעולם ילד חדש, ומתברר שהיא עצמה יהודייה".

אז עזוב. בוא נחפש נושא שלא ייצור מחלוקת, משהו שלכולם יש, וכולם מסכימים עליו. בלי עירום, בלי ערבים, בלי מהומות. יש לי! שרוכים.

תגיות:
דרור רפאל
/
פסטיבל עכו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף