הניצחון של ראש עיריית חיפה על חיפה כימיקלים ומכל האמוניה הוא נקודת מפנה ותמרור אזהרה לפוליטיקאים, אנשי עסקים וארגוני סביבה: כשצריך לבחור בין תעשייה, ייצוא ותעסוקה לאלפי עובדים מצד אחד, לבין בריאות הציבור מנגד, ההכרעה ברורה לטובת בריאות הציבור. במאבק על מכל האמוניה גייסו חיפה כימיקלים והמדינה את מיטב המומחים שהציעו פתרונות בטיחותיים, לטענתם, שיאפשרו את המשך פעילות המפעל. מנגד הציגו עיריית חיפה וארגוני הסביבה חוות דעת פחות מוסמכות, אך המשיכו להתנגד לפתרונות בנימוקים של בריאות הציבור.
הניצחון של יהב היה מוחלט. איש, מלבד אלפי העובדים המפוטרים מהמפעל, לא העז להתייצב מולו. וכשהדברים הגיעו להחלטה מנהלית, לא מצאו נציגי הממשלה דרך למנוע את ההחלטה שלא לתת למפעל רישיון עסק, גם אם תאושר פעילותו על ידי כל יתר הגורמים המוסמכים. יהב יכול היה לעשות זאת בזכות התמיכה הציבורית הרחבה שלה זכה מתושבי האזור, ותמיכה ציבורית שקטה או אדישות מצד יתר הציבור.
פרשת חיפה כימיקלים ומכל האמוניה תישכח חיש מהר. אבל השלכותיה עוד יצוצו ביתר שאת, כאשר יתחדשו הדיונים על זיכיון מפעלי ים המלח, התפשטות המתקנים הסולריים או היוזמה להקים יערות של טורבינות רוח בגליל.
התרעות פיקוד העורף