שוב יצא רוצח בבוקרו של יום על דעת עצמו, מוסת באופן רציף על ידי התקשורת והשלטונות הפלסטיניים, רק כדי להרוג ישראלים ובכך להשיג את אחת משתי המטרות היחידות שאליהן הוא יכול היה לכוון - או להיהרג ולהפוך לשהיד מכובד בקהילתו או להיעצר, להיכלא, להפוך לגיבור בעיני עמו, ולספק למשפחתו תמיכה כספית מכובדת מהשלטונות הפלסטיניים.
כמו במקרים קודמים, ככל הנראה אין מדובר כאן בכישלון מודיעיני, שכן במקרים אלה ממילא לא קיים כל מודיעין מקדים. על פניו, גם לא מסתמנת חריגה בשיטת חלוקת אישורי התעסוקה על ידי המינהל האזרחי, ולא בטוח שנדרש שינוי מדיניות כלשהו בתחום זה. הלקח היחידי שאותו יש לנסות ולהפיק הוא רמת מוכנותם ועירנותם של שוטרי מג”ב והמאבטחים האזרחיים ביישובים ובמחסומים. מדובר בלוחמים מנוסים, חמושים היטב ומאומנים בדרך כלל, היודעים היטב את משימתם ומכירים את האיום.
המענה והלקח האפשריים בתחום זה יכול להיות שיפור מעגלי האבטחה בממשקי התפר מול האוכלוסייה הפלסטינית. זה כולל בידוק אלקטרוני ומגנומטרים בכל כניסה לאיתור אמצעי לחימה וכן שיטת בידוק היוצרת מעגלים של סינון ומיון לפני הגעת המחבל הפוטנציאלי למגע ישיר עם השוטר, החייל או המאבטח.
התרעות פיקוד העורף