"הנה הגיעה השעה בה עלינו להיפרד, ועתה מתחילים ייסוריך - ספרי האהוב", כתב. "מבעד לאיבה ולסילופים יהא עליך לאחוז דרכיך כמבעד ליער אפל. אבל אם אל אנשים טובים תבוא, שא נא ברכה להם מאת אביך מחוללך. אמור להם כי הוא מאמין שגם בחלומות יש משום מילוי צבא הימים אשר מונו לאדם עלי אדמות. אין החלום נבדל כל כך מן המעשה כפי שסבורים הבריות. כל מעשה האדם - יסודו מחלום וסופו לחלום: בנפשו יביא חלומו".
חנן פורת התרשם מאוד מהביטוי הזה, וכך הוא כתב: "'בנפשו יביא חלומו' הינו פרפראזה למילים הידועות מתפילת 'ונתנה תוקף' שאנו אומרים בימים הנוראים: 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו. משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל. כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף'.
"והנה נטל הרצל (או מתרגמו הגאוני...) מילים אלה המתארות את מצבו השפל והאומלל של האדם המוסר נפשו להביא לחמו, והפכן בשיכול אותיות (לחמו - חלומו) למסר רב־הוד על גדולת האדם, המוסר נפשו למען הגשמת חלומו. ואכן שיבת ציון, שיקדה כִּיקוֹד אש בנפשו הגדולה של הרצל, על אף כל משוגותיו, היא שהביאה להקמת התנועה הציונית, והיא שהייתה לעמוד אש אשר התווה את דרכה למעלה ממאה שנה, חרף כל משבריה וכישלונותיה".