הכותרות האחרונות שיצאו ממפקדת זרוע היבשה עסקו בהורדת רף הקושי באימונים לגדודים המעורבים, שבהם משרתות לוחמות. קיר הטיפוס בוטל,
"בנינו מערך מקצועי שמאפשר בזמן שגרה ובין מלחמות להפעיל גדודים מקצועיים שזה תפקידם. בגדוד כזה לא באמת צריך להסתער עם מא"ג על קונצרטינה, מה שחייל גולני או גבעתי יעשה בלבנון. גדוד חי"ר קל צריך להתמחות במשימה שלו. אנחנו מתאימים ובודקים את זה בקפדנות בהקשרי הצורך
"הן מתפעלות את הטנק מצוין. מדאיג אותי אם ברמה הפיזית יוכלו להכניס פגז 120 מ"מ לתותח, אנחנו מתאימים את התהליכים, ומה שמוביל אותנו זה רק הצורך המבצעי. בינתיים, זה נראה בסדר גמור".
"נכון. הן יהיו בטנקים בודדים שנמצאים בגדודי חי"ר להגנת גבולות. כרגע גדוד ברדלס. בדצמבר נקבל החלטה סופית. אם נמשיך עם זה, ניקח כמה מהבנות אחרי הצמ"פ לקמ"ט (קורס מפקדי טנקים - ב"כ), כדי שיהיו לנו גם מפקדות טנק, ואז הצוות כולו יהיה על טהרת המין הנשי. אין ויכוח שבנות שונות מבחינת סרגל המאמצים שלהן מבנים, ויש עניין של תזונה ושל רפואה מותאמת, ואנחנו הופכים ליותר מקצועיים בנושאים הללו כל הזמן. אני אומר לך חד־
משמעית, אנחנו צריכים את הגדודים האלה ואת הטנקים האלה כדי לאפשר לגולני ולצנחנים ולכל שאר יחידות החוד הלוחמות של צה"ל להתאמן כמו שצריך, ולא להישחק בבט"ש".
"התשובה חיובית. בוא איתי לגדוד אריות הירדן בצפון הבקעה ותראה איך הם עושים מעצרים. יש לנו ארבעה גדודים מעורבים כאלה, עכשיו הקמנו את הרביעי, גדוד לביא הבקעה, והוא האחרון. הבנות מגיעות לשם על טהרת ההתנדבות, ואנחנו עושים להן מכינה לפני הטירונות ומתאמים ציפיות. בנינו מערך
אלוף יעקב (קובי) ברק, בן 53 , שריונר בדם, היה ראש אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) ארבע שנים, ואז מונה למפקד זרוע היבשה וקיבל משימת ענק: למזג ולאחד את אט"ל אחד וחשיבה מאוחדת. "אני פה בשביל זה", הוא אומר, "שנים דיברו על ההפרדה המבנית המיותרת בין בניית הכוח במז"י להפעלתו
הלוגיסטית והתשתיות התומכות שלו. זה מבצע אדיר. לפני שנה הכרזנו על האיחוד, וזה קרה. רק התכנון נמשך שמונה חודשים. מיזוגים בסדר גודל אדיר כזה בדרך כלל נכשלים באזרחות. רק 30% הצלחה. מדובר כאן בכסף ענק ובשני גופים עם גנטיקה שונה ומזג אחר. אנחנו שולטים בתקציב של 13
מיליארד שקלים בשנה. נדמה לי שאני יכול להצהיר היום שזה עובד".
צגי המחשב, את התרבות הארגונית. אלמלא התחלנו מאפס, זה לא היה עובד. אבל זה עובד".
"התמרון האמיתי הגדול האחרון היה במלחמת יום הכיפורים. הימים האלה חלפו. בפעם הבאה ניאלץ לתמרן במהירות רבה, כי היקף האתגר שיונחת על העורף הישראלי יהיה עצום. שיתוק המרחב יהיה משמעותי, האתגרים על חיל האוויר יהיו גדולים, בהקשר המעצמות שנמצאות במרחב, ולא יהיה לנו הבונוס להמתין עם התמרון מאחור ולהתלבט, ואולי להקדים אותו במהלומת אש. מי שימתין מאחור, יחטוף. האויב יכוון לשטחי הכינוס ולשטחי ההיערכות, הוא הפיק לקחים מהימים האחרונים של צוק איתן, כשפצמ"רים שנחתו על השטחים הללו גרמו לנו את הנזק הכי גדול. הצד השני מבין ומתעצם בכיוון הזה, עם רקטות כבדות משקל ופצמ"רים. ולכן התמרון ייצא חזק ומהר, בכל הכוח. אי אפשר לתמרן בערך".
"זה נכון שמכונת האש שלנו הולכת ומשתכללת מיום ליום, אבל מלחמה יכולה להיות מוכרעת רק בזחלים ומגפיים על הקרקע. רק כך אפשר להכריע ולהרחיק במקסימום את הסיבוב הבא. ואני לא מדבר על תמרון קילומטר מהגבול, אלא הרחק, כשכוחות צה"ל יושבים במרחב. זו תמונת הניצחון. כן, כמו שאמרנו פעם, למצוא אותם ולהרוג אותם. מי שחושב שהמלחמה הבאה תהיה נקייה וטכנולוגית, טועה. במהות, המלחמה לא השתנתה, החיכוך, העוצמה,
האלוף מוסיף: "קח לדוגמה את המרכבה סימן 4. היא לא רק יודעת להגן על עצמה, היא כבר מסוגלת לשים צלב בול על הטיל ששוגר נגדה, תוך כדי מעופו. מערכת 'מעיל רוח' מיירטת את מה שירו עליה. ואני יודע ליירט דברים נוספים. אנחנו צריכים רשת שתאפשר את הדבר הזה. היום כל העולם הולך על הרשת הזו. זה תלוי בהקשרים רב־זרועיים, לא רק יבשתיים. רשת שתאפשר בסופו של דבר גם סוג של עיבוד מידע בתוך מפקדת החטיבה, יירוט מהיר של התהליך ושיגור. זה התווך הרביעי, החדש, של הלחימה. תווך הסייבר, המשפיע על הלחימה ביבשה, כי מערכות הלחימה שלנו מבוססות סייבר ועתירות רשת".
"כן. כולנו גדלנו על חטיבות שריון וחטיבות חי"ר. חטיבה 7, או צנחנים. יכול להיות שצריך ללכת לחטיבה מעורבת. בשנה הבאה נעשה ניסוי בעניין הזה. תאר לעצמך שנחליף גדודים בין חטיבות 7 וגולני. כך גם תתבצע התעסוקה המבצעית. בחטיבות המילואים, ובהמשך גם בסדיר. בתוך החטיבה יהיו, גם
האלוף ברק מוסיף: "האויב מתבזר ונעלם לנו, אין סיבה שגם אנחנו לא נבזר את הכוח. אנחנו בודקים את זה גם בפורמט האימונים. בקורס קצינים, למשל, לקחנו את השבועות האחרונים, קיצרנו את ההכשרה החילית, ועכשיו כולם מתאספים ביחד להדגמות משולבות בשלושת־ארבעת השבועות האחרונים, עושים תרג"דים כשהם נלחמים ביחד, שריון וחי"ר והנדסה. פעם קראנו לזה שת"פ, היום זה יותר עמוק, אלה מסגרות משותפות".
"תראה, גם בפעם הבאה שנצטרך לחצות את הסלוקי אני אצטרך מטרת סוללה על הדופן הצפונית של הוואדי. אבל היום, בקו הזינוק לפני שאני כובש כפר, מול תמונת מצב מדויקת והצורך להימנע ככל האפשר מנזק אגבי, אני אוכל להביא פגז מדויק לגג מסוים, או לתוך חלון מסוים. יש לנו את רקטת הרומח המדויקת ובקרוב תהיה לנו פצצת מרגמה מדויקת, ויהיה לנו פגז שמרכיבים עליו קיט שהופך אותו למדויק.
"נכון. הדגם האחרון של מרכבה סימן 4 נקרא 'ברק', ואני אומר לך שזה מסק"ר (מסוק קרב - ב"כ) לכל דבר. הטנק הזה הוא מרכז חיישנים, הוא יודע לזהות כל מה שמשוגר לעברו. אנחנו צריכים לקחת בן אדם ולהכשיר אותו בפרק זמן קצר להיות גם לוחם שמסתער, וגם מי שיודע להפעיל את טכנולוגיית־העל הכי משוכללת שיש. מזלנו שהדור הנוכחי מותאם למשימה הזו וזה בא להם טבעי ובקלות. מה שאנחנו בעצם בונים זה לוחם טכנולוגי. בסדר הזה. אמיץ, חותר
"תראה, גם הלוחמים האחרים עושים עבודה חשובה, וגם כל התפקידים הנוספים שיש בצה"ל, מלוגיסטיקה דרך שלישות דרך תחזוקה וכו'. אבל אנחנו מאותגרים עם המוטיבציה לשירות קרבי. צריך להגיד את זה ביושר. זה לא שאין לנו חיילים. יש חיילים. יש תופעה מוכרת שהצעירים נמשכים לאיפה
"לא. נצטרך להתאים את המושג 'צבא העם' לאתגרים החדשים, למגמות הדמוגרפיות ולמחזורי הגיוס, אבל לדעתי אם מדינת ישראל חפצת חיים, היא חייבת לשמור על 'צבא העם' וכל מה שקשור אליו. האם כולם יוכלו לבוא לצבא? לא. אבל לחוק גיוס חובה יש מהות מעבר למה שנדמה, ובלעדי זה הכל ייפרם. אנחנו מתמודדים עם המוטיבציה לקרבי, ועם החתימה לקבע, ואנחנו עובדים קשה יותר כדי להשאיר אותם, וכדי שיהיו מ"פ־ים, ומתאימים את
האלוף ברק מוסיף: "מ"פ ומג"ד הם תפקידים טוטאליים, אין שם קיצורים. אבל בין התפקידים האלה אפשר לרווח את המערכת, לתת זמן משפחתי, לימודים, שילוב המשפחה וכו'. גם בסוגיית הקבע הקצר יש צורך בהתאמות ובחשיבה. לא רק קרביים ולוחמי סייבר ומודיעין, אני רוצה גם להשאיר את הסמח"ט המצטיין בחטמ"ר, כי הוא טוב וחשוב להשאיר אותו. וזה לא פשוט".
"אף פעם לא יהיו מספיק נמרים, אבל המצב משתפר, ואנחנו הולכים לכיוון מספר חטיבות נמר. יש גם איתנים, שאלה הנגמ"שים החדשים עם הגלגלים הגדולים והתותח, ואנחנו נרכיב תותחים גם לנמרים, בזווית הגבהה של 60 מעלות, שמותאמים ללחימה בשטח בנוי, אבל בסוף שיהיה ברור, יהיו לוחמים שיילכו ברגל ויהיו גם נגמ"שים ישנים. אני מקווה שנגיע כמה שיותר מהר למצב שאוגדות החוד 36 ו־ 162 יהיו על טהרת הכלים החדשים".
"כל נמר ואיתן שיוצא היום מפס הייצור יוצא עם 'מעיל רוח'. חטיבה 188 שיש בה מרכבות סימן 3 תוסב לאחור ויורכבו גם עליהן 'מעילי רוח'. צה"ל חתם לאחרונה על עסקה לאספקת אלף ערכות 'מעיל רוח', ושוב, בסוף לא לכולם יהיה".
# # #
התרעות פיקוד העורף