"בגיל 17 נסעתי במסגרת משלחת נוער של משרד החוץ לאמריקה לתקופה של חודשיים. זה היה בשנת 87', בתחילת האינתיפאדה הראשונה ושתי דקות אחרי שתפסו את פולארד. אני זוכרת את עצמי, תיכוניסטית שמדברת במשך 11 שעות ביממה על ישראל, מנסה להסביר לזרים את המדינה שלי, להראות להם שלא הכל פה חול וגמלים. זה היה מאוד מאתגר. זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה פגשתי את נתניהו, שהיה אז שגריר באו”ם. אני חושבת שהנסיעה הזו חיזקה אצלי את היחס למדינה ועשתה לי סדר בראש בהבנה מה זה להיות ציונית וישראלית".
"בעיקר הילד הבכור, יונתן המכונה 'יונה', שנהיה סלב מאז הסרט הדוקומנטרי 'אמא במשרה מלאה' שבו השתתפנו. הוא ילד שנולד איש. היה לי מאוד קשה אחר כך להביא ילדים לעולם. הייתי בטיפולי הפריה במשך עשר שנים, עד שבסופו של דבר ילדתי את התאומים ארבעה ימים לפני יום הולדתי ה־41. אסף ועלמה שמם, הם בני 6 והם אושר אדיר".
"אפשר לכנות זאת כמפגש הפסגה בין מחנה רבין למחנה פרס. בעלי ואני הכרנו כשהוא עבד עם פרס בארגון מנהיגים צעירים במזרח התיכון, שאותו יזם, וכמו כן שימש במשך כמה שנים כיועץ של פרס. אני תמיד אומרת בצחוק שאפשר לומר שהדבר הכי טוב שיצא מתהליך השלום הם שלושת הילדים שלנו, לפחות בשלב זה. עברי הוא הרוח מתחת לכנפיים שלי, ובן אדם נדיר עם מצפון חברתי מדהים, שהיה גם מאוד מחובר לאבא שלי".