סוללת הטילים שנפגעה בסוריה לא איימה על ביטחון המדינה. במקומה יגיעו שתיים משוכללות יותר. איסוף מודיעין? אולי. ואולי לא. "תיאומים" עם הרוסים? עד שמישהו שובר את כללי המשחק והעסק עשוי להתגלגל לסבב לחימה נוסף. אנחנו טסים בלבנון ומפציצים בסוריה כי אנחנו יכולים, והפגיעה בסוללה נועדה להוכיח את זה.
מכאן ואילך תדע כל אם עברייה כי אם פורצת מלחמה, זוהי המלחמה להצלת הממשלה, והיא תתנהל על גבם וחייהם של אזרחיה. כבר היום, ממש מול עינינו, מתהוות הנסיבות שיובילו לעוד מלחמה חסרת טעם. בסיום התרגיל הגדול לפני כחודש אמר האוגדונר תא"ל נדב לוטן למטהו: "זאת פגישתנו האחרונה לפני המלחמה". אין צורך לרדת למקלטים בגלל אמירה שהיא חלק מהאורח שבו אנשי צבא מתחזקים תחושת דחיפות, וזה כמעט בסדר. הבעיה היא הפוליטיקאים.
טראמפ מוכה מכל הכיוונים: האמריקאים היו אמורים להכניס את עיראק תחת המטרייה שלהם. זה בספק רב בהתחשב ברוב השיעי במדינה ובמעורבות האיראנית בלחימה בדאעש. מכה נוספת: רשלנות מדינית שלא תיאמן עקב בלגן בעבודת הבית הלבן, מזכירות המדינה והפנטגון הביאה לכך שהכורדים וצבא עיראק - שניהם מחומשים, מאומנים ונתמכים לוגיסטית וצבאית על ידי האמריקאים - יורים הדדית בכרכוכ.