במקרה אזריה, רק משום שהאירוע צולם, ידע הדרג המפקד לומר מיד שאזריה ירה בניגוד לפקודות ולנהלים. אני מניח שגם באירוע חלמיש הצבא יודע בדיוק מה קרה, ואין כל סיבה שלא יאמר את דברו. נכון שהנטייה היא לכסות מהר על הדם כדי להשכיח. הצבא גם לא רוצה להתעמת פעם נוספת עם חבורת ליברמן, שפטל והצל. אבל לדם שנשפך לשווא יש נטייה לצעוק, ואם האירוע נגוע, חייב צה”ל לנהל חקירה אמיצה ופומבית. גם אם יש כאן פוטנציאל של אזריה 2, גם אם מדובר במאבק מול ממשלה שגיבתה את אזריה 1.