מה בדיוק גרם לבית הדין לפשעי מלחמה בהאג לשגר את הגנרל הסרבי רטקו מלאדיץ’ למאסר עולם? מספר ההרוגים שלו, למשל, נמוך לאין שיעור ממספר הרוגי המלחמה בסוריה שאסד ופוטין אחראים להם. כך גם מספר הפליטים הסורים מול מוסלמי בוסניה. הסיבה: בעולם הדפוק שבו אנחנו חיים, החזק והמנצח צודקים תמיד.
בשוך הקרבות, פרסמה עובדת בכירה לשעבר במשרד הביטחון הסרבי ספר, ובו בין השאר סיפורה של עסקת הנשק בין ישראל לסרביה: “אחת העסקאות הגדולות ביותר נעשתה באוקטובר 1991”, היא כתבה. “מסיבות מובנות, העסקה עם היהודים לא הייתה פומבית בזמנו”.
בקיץ 1991, כשכל העולם ידע על זוועות מלאדיץ’ וחבורתו, הכריזה ישראל על כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם סרביה. העולם החרים. בחודש יולי 1994 ביקר בבלגרד יו”ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת דאז, ח”כ אורי אור, ואמר: “יש לנו זיכרון טוב. אנחנו יודעים מה זה לחיות תחת חרמות. כל החלטה של האו”ם נגדנו התקבלה ברוב של שני שלישים”.
מי שניסה לנהל מאבק ציבורי נגד מדיניות הממשלה היו פרופ’ יאיר אורון (אחיו של חיים "ג’ומס" אורון) ועו”ד איתי מק, שעתרו לבג”ץ. זה קבע כי חשיפת היצוא הביטחוני הישראלי לסרביה תזיק ליחסי החוץ של ישראל ולביטחונה. אינטרס זה גובר, לטענתם, על זכות הציבור הישראלי לדעת כי הפך ללא ידיעתו שותף ברצח העם. הדיון היה במעמד נציגי המדינה בלבד.
התרעות פיקוד העורף