כל מה שאיפיין עד היום את הדיונים במליאת האו"ם בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני חזר על עצמו בדיוק בדיון החירום על מעמד ירושלים. מבחינת ישראל, הכל היה צפוי. הנאומים העוינים, ההתבטאויות המעליבות, החד צדדיות המרושעת, הצביעות המעצבנת. הרוב המובטח והאוטומטי להחלטה אנטי ישראלית. בכל זה לא היה חדש. אבל העוינות היתה מעליבה יותר, ההתבטאויות פוגעות יותר, החד-צדדיות רעה יותר והצביעות מרגיזה יותר. היעד לרשע ולצביעות היתה ירושלים. עיר הקודש, עיר הנצח, שבאופן מעשי ויומיומי משמשת בירת ישראל. הדיון הזה ייזכר כאירוע שרמס את כבודה של ירושלים.