את מה שלא בדקתי אף פעם אני עושה בעוונותי רק עכשיו כדי לגלות מאיזה צד במשפחה גן העצלנות מגיע ואיך זה שישנם שלושה עיתונאים במשפחה (שניים בדימוס, אחד בכל דור), סבא משורר, סבא רבא מהצד השני שבכלל היה סוחר דיו ומספרים גם על סופר סת"ם. והאם הצירוף של כל הנ"ל לא הותיר לי ברירה. אף על פי שחיפשתי מחוזות קריירה שונים בילדות, לכתיבה הגעתי לא באופן מכוון אלא די במקרה. אם בכלל יש דבר כזה שנקרא מקרה.
אני מביטה על בעלי המלאכה הקטנים האחרונים שנותרו ברחוב מגורי: על הסנדלר, השען, החייט וההוא מהחנות הקטנה לכלי הבית שאני מקפידה לקנות רק ממנו חומרי ניקוי, ומבינה שלמרות המקצועות השימושיים שלהם הם עדיין נאבקים להתקיים. זה מעציב אבל נותן לי טיפה תקווה שאולי בכל זאת יום אחד יהיה אפשר להתפרנס מסִפרות.
התרעות פיקוד העורף