האבסורד בחרם המצרי על מגע עם ישראל הוא שהפלסטינים עצמם אינם להוטים לו. כמה ימים לפני הופעתו של ד"ר זידאן, נשא אבו מאזן את הנאום ההוא בפני הוועדה המרכזית של אש"ף. הוא פנה לערבים, כמנהגו בשנים האחרונות, ועודד אותם לחדול מהחרם על ישראל ולבוא לבקר במזרח ירושלים, כאות סולידריות עם תושביה הפלסטינים. זה שנים שלממשלות ערב, ובמיוחד מצרים, לא בוער לעשות כן. יש להן נימוק פוליטי. לשיטתם, ביקור בירושלים כרוך בחציית מעברי גבול ומחסומים המצויים בשליטת "הכיבוש" (כינוי לישראל). כך יוצא שלמען הסולידריות עם פלסטין מדירים המוני מצרים את רגליהם ממנה. איך אמר צבי שיסל ב"לול"? חוק זה חוק.