אז מה קורה על הטיטאניק? רוקדים. המצב מעולם לא היה טוב יותר. אחד האייטמים הפותחים שלשום ב־ynet היה דירוג מסעדות הדגים הכי נחשבות באשדוד. “לוקוס אצל אידי” ו”קבלת שבת אצל בני הדייג”. תודה ששאלתם. מי שמקלקל את החגיגה אלה הצרפתים, מרד אלור, שמעלים את מחירי הדירות באייטם אחר. הכי גרועים הם החרדים שמונעים מהאשדודים לבלות שבת בקניון, בין הרי קסטרו וזארה. כמטחווי קסאם מאשדוד, יש מיליון וחצי בני אדם שאוכלים חרא, וגם זה הולך ונגמר.
כשר אסטרטגי, הוא מדבר קודם כל ביטחון על ישראל, שזה כולל, כזכור, את הלוקוסים של אידי, קבלת השבת אצל בני הדייג והחלטת הממשלה לסגור בשבת את קניון ביג. כץ בונה את אי החלומות שלו עם נקודות בידוק בשלושה מקומות, כולל הגשר בין האי ליבשה (ניצלנו!) ו”אף שקל לא יהיה על חשבון מדינת ישראל” (בחיי, ככה הוא אומר) כי האי הזה ימומן על ידי “העולם והמפרציות”. משהו בסגנון טראמפ, שבונה חומה כדי לבלום את האנסים שנוהרים ממקסיקו על חשבון מקסיקו.
בינתיים, מספר ההרוגים בכבישים, שהוא אחראי עליהם, מכה את מספר הרוגי הטרור, אבל האיש מסתובב מהקבינט לאולפני הטלוויזיה הלוך וחזור כדי למכור את ההבל הגמור הזה ברצינות גמורה. הרי ירון לונדון זה עתה הציג אותו גם כשר לענייני מודיעין.
מילא הממשלה, מה עם האופוזיציה שהתעוררה רק אחרי נזיפת איזנקוט? יאיר לפיד ואבי גבאי קוננו על המצב הנורא בעזה. האשימו בצדק גמור את הממשלה, אבל לא טרחו להציע את המובן מאליו והמיידי: להפסיק מיד את המצור, לפתוח אתמול את הים לנמל הקיים (בתוך חודשים ספורים העזתים יכשירו אותו לקליטת פידרים – אוניות מכולה קטנות) והעיקר, ללכת להפסקת אש.