כנהוג, נפתח גם דף פייסבוק עם סרטון מרגש, שבו מככבות דמויות מיתולוגיות כמו קישקשתא, מרקו וכוכבי "פרפר נחמד". בסרטון הם מסרבים להיפרד ושרים: "שלום לכם, שלום לכם, שלום לכם, שלום". "החינוכית צפויה להיסגר באמצע אוגוסט", נכתב שם באותיות שחורות, ומוני מושונוב (מתוך הסרט הערבי ב"זהו זה!") אומר למצלמה: "לא, וואללה?!". "בית לא סוגרים", הם כותבים, וקישקשתא אומר במבט עצוב: "ואף אחד לא יתערב?". מוזיקת פסנתר נוגה מלווה את הסרטון. היא מזכירה את הנעימה מרצח רבין או מסרט השואה "הפסנתרן", אך זו רק סונטת חצות של בטהובן.
אבל זו לא רק האידיאולוגיה. החינוכית התחילה במאה הקודמת כ"טלוויזיה הלימודית". מטרתה הייתה טובה: ללמד את ילדי ישראל אנגלית, עברית ומדעים, או יותר נכון לגרום לילדים לעשות את עצמם חולים כדי להשתעמם בבית ולבהות ב"רחוב סומסום". ילדי דור המילניום הם יצורים מופרעי קשב. הם לא יודעים מה זה להשתעמם. חלקם נוטלים ריטלין, רובם התרגלו לחיות עם הורים קרייריסטים, נוכחים–נפקדים.
התרעות פיקוד העורף